"איזה בוקר של כייף, איזה כייף שהיה לי הבוקר…" – יש משהו באויר, בתחושה, שמסגיר שהסתיו כבר כאן, באופן רשמי. השמים קצת יותר אפרוריים וקצת יותר קריר, או לפחות אמור להיות קצת יותר קריר וזה ממריץ באופן משמעותי את החשק לצאת לטייל. 
הטיול היום היה בסימן עיזים. היעד הראשון והמרכזי של הטיול היה "הר הרוח" ששוכן בסמיכות לאבו גוש. זהו הר גבוה עם תצפית מעולה על הרי ירושלים ועד מודיעין ובכלל. 
על ההר ישנה חורשה קטנה של הקרן הקיימת לישראל ובה שולחנות וכסאות, חורשת פיקניקים סטנדרטית ובעיקר הרבה אויר הרים משובח.
עוד על ההר שוכנת חוות עיזים, לא גדולה, של משפחת הימלפרב – החווה פתוחה בשבת ומהווה מוקד עליה לרגל בשל היחס החביב של הרועים הגרים בה. במקום ישנה עמדת מכירה של גבינות, שמן זית, זיתים וכמובן טעימות והכל תוצרת החווה, טרי וטעים. ולכל מי ששכח להביא אוכל מהבית או לכל הרומנטיקנים חסרי התקנה, ניתן לרכוש סלסלת פיקניק מלאה כל טוב המיועדת לזוג ומכילה: מיצים, גבינות, זיתים, לחם וסלט וכל זה במחיר של 160 ש"ח לסלסלה.
הכניסה לחווה, אינה כרוכה בתשלום וכך גם הטעימות של הגבינות, רדיפה אחרי התרנגולות בה וליטוף הגדיים. כנראה שהסתיו מביא עימו התחדשות גם לעיזים. אין לי הסבר אחר להריון הקולקטיבי של העיזות הפזיזות במקום. אחת מהן אף המליטה בסמוך לשעה בה הגענו וכך זכינו לראות גדיים קטנים שרק נולדו ואיך מנקים ומטפלים בהם. אם אתם נמצאים שם בשעות הצהריים המוקדמות, כדאי לשאול מתי העדר חוזר מהמרעה. זוהי חוויה חביבה לראות קרוב ל- 40 עיזים רצות לדיר עם כלב רועים ורועה (יהודי!). הילדים קיפצו על הטרסות, האכילו את העיזים, צפו בחליבה וכמעט ראו המלטה פעילה ואנחנו נהנינו מאויר פסגות ומגבינות משובחות.
לא הרחק משם, במרחק של 5 דקות נסיעה ברכב, יש מסלול טיול קטנטן המוביל למעיין "עין כפירה". 
כנראה שיש שם גם מסלול לנסיעת שטח שכן היו ג'יפים רבים שנסעו שם. לא הספקנו להגיע למעין שנמצא למטה במרחק של כחצי שעת הליכה לכל כיוון אך שמענו ממשפחות שצלחו את הטיול שיש מעט מים ונחמד אם מזדמנים לאיזור, לא להגיע במיוחד! המסלול מתאים למנשאים (לא לעגלות). אתם יותר ממוזמנים לשתף בחויות שלכם אם טיילתם שם.
משם המשכנו למסעדת קלמנטינה שנמצאת בסמוך לאבו גוש. 
בפעמים הקודמות שהגענו לאבו גוש הבטחנו לעצמנו שלא מפרנסים יותר את החומוסיות שם נוסח "חומוס, צ'יפס, סלט". ההחלטה נובעת בעיקרה מההתמערבות של המסעדות האלה, מהשירות הקלוקל, מהמנות המינימליסטיות ומהמחיר המערבי בהחלט עבור המנות. ובחזרה לקלמנטינה – לחובבי השופינג, גם בשבת, בצמוד למסעדה הידידותית והטעימה ישנה חנות של כלי בית ומיני צצקעס ומשתלה. בעבר היתה המסעדה ממוקמת בתוך המשתלה אך לאחר שיפוץ, גדלה הקלמנטינה לכדי תפוז והופרדה מהמשתלה שנמצאת בסמוך לה. המחירים לא גבוהים (וגם לא נמוכים) והאוכל טעים. גם לילדים היה מקום לשחק מה שהעצים את חווית האכילה (שלנו ההורים).
כך העברנו יום טיול סתווי באיזור אבו גוש. היה נעים וטעים!
אפרת
אהבתי . את הכל. המלל המלבב, התמונות היפהפיות.
כמובן שגם האובייקטים מקסימים, אבל אולי אני משוחד..
אוהב אתכם,
וילי
תודה על המילים החמות,
אוהבים גם
כמי שהיה שותף די פעיל לטיול אני יכול להעיד שכל מילה בסלע וכל תמונה ממשית.
ואמנם היה כיף גדול – הירק והנוף, מזג האויר הנעים, הארוחה הטעימה ב'קלמנטינה', קניות קטנות בחנות 'מסאלה' הצמודה והעיקר – השותפים לטיול.
(גילוי נאות: משפחה.)