bigstock-Jobhunting
נתון מעניין אותו שמעתי השבוע מיו"ר קבוצת מנפאוור, הגב' דליה נרקיס (קרדיט זה קרדיט) בכנס יזמים באוניברסיטת ת"א בו נכחתי הוא שכ – 75% מהאנשים מצאו עצמם 10 שנים אחרי התואר, עם קריירה בתחום בו מצאו את העבודה הראשונה שלהם. מה ניתן ללמוד מהנתון? האם אנחנו מעדיפים להשאר במקומות מוכרים מתוך נוחות גרידא? האם אנחנו עוצרים לבדוק אם הכיוון שהתאים לנו לפני תקופה עדיין מתאים לנו, מספק אתנו ואולי הוא התאים כסטודנט/ית צעיר/ה והיום מתאים לנו משהו אחר? האם אנחנו עוצרים לבדוק איפה אנחנו נמצאים והאם טוב לנו במקום בו אנו נמצאים?
לצורך בחינת הנושא בואו נתעכב לרגע על ההבחנה בין נחישות והתמדה: התמדה היא הסיבולת להמשיך ולעשות את אותה פעולה מבלי לקחת בחשבון את התוצאות שלה או במילים אחרות לפעול מכוח האנרציה, בעוד נחישות היא היכולת לעשות את הפעולה, תוך הסתכלות לעבר המטרה מתוך עירנות ומוכנות לעשיית תיקונים בדרך, באם יידרשו.
אני סוברת שיש כמה פרמטרים לבדוק האם אני מתאים/מה לעבודה מסויימת: האם יש לי את הכישורים הדרושים, ההשכלה והמיומנויות, שנות הותק, הידע, הניסיון ועוד, אך יש רק פרמטר אחד, מבחינתי, כדי לדעת האם העבודה הזו מתאימה לי. הפרמטר הוא – אושר, האם אני מאושרת בעבודה? האם אני עושה אותה בכייף? האם טוב לי?
הפוסט הנוכחי יהווה הקדמה לשני פוסטים נוספים שיבואו אחריו ויחד ננסה לבחון סוגיות שונות בנושא העבודה האולטימטיבית עבורנו או האם ואיך להיות מאושרים בעבודתנו. כיצד למפות את המרכיבים לעבודה הנכונה עבורנו ואיך לשכלל בין הכישורים, האפשרויות, האילוצים והרצונות ולדעת מהי המשרה הנכונה והנכספת בה נהיה מאושרים והאם היא בכלל קיימת?!
האינדיקציה אותה פיתחתי על מנת לבחון את שאלת המיליון, "האם טוב לי במקום העבודה שלי?" היא "מבחן המאזניים". זהו מבחן שנעשה בדיעבד או תוך כדי עבודה במקום נוכחי. כדי לבחון מראש האם עבודה כזו או אחרת מתאימות, נוכל להשתמש במבחן אך במתכונת אחרת, עליה נרחיב בפוסט הבא.
"מבחן המאזניים", פותח מתוך הצורך שלי, הבלתי ניתן לשליטה כמעט, לכמת, לפשט, לטבלֶה (להכניס לטבלה. אין באמת מילה כזאת, אני יודעת) לחשב ולקבל פלט של שורה תחתונה שאיתה אוכל לצאת לדרך והוא עובד מצויין גם בהחלטות ביני לביני וגם ובמיוחד עם מאומנים.
(הערת המחברת: חשוב לזכור שדילמות של קריירה, זוגיות או כל דילמה אחרת הן סובייקטיביות ומשתנות מאדם לאדם וכן הטיפול בהן ולא כל מה שנכון לאחד, בהכרח נכון לאחר. בבואנו לטפל בסוגיית קריירה נתייחס לפרמטרים שונים וזהו רק אחד מהם).
אחרי כל ההקדמה והמאמרים המוסגרים, מהו בעצם "מבחן המאזניים"? זהו מבחן שמניח פרמטרים שונים משני צידי המאזניים ובודק בסיכומו של עניין האם המאזניים נוטות לכף חובה או לכף זכות. האם טוב לי או לא טוב לי במקום בו אני נמצאת.
"מבחן המאזניים" יכול להוות אינדיקציה מצויינת גם למערכת יחסים. ההנחה הבסיסית היא שישנם ימים כאלה וימים אחרים וישנם מצבי רוח ומיני תירוצים אך באופן כמותי ועל פני תקופה של חודש, שלרוב היא מייצגת דיה, ניתן לבחון מגמה ובאופן פשוט, יחסית.
הפרקטיקה:
סימון על גבי טבלה חודשית או לוח שנה בעזרת סימנים מוסכמים והם כמובן יכולים להיות כל מה שעולה על דעתכם. הסימון הטריויאלי הוא:
סמיילי 🙂 ליום מוצלח ושמח, משבצת ריקה ליום פרווה (רגיל, שגרתי, לא טוב במיוחד אך גם לא רע) ואיקס או פרצוף עצוב ליום לא טוב/ לא מוצלח וכל זה לצורך מעקב. בסוף החודש מחשבים את מספר ימי העבודה שהיו באותו חודש ובודקים כמה מתוכם היו ימים טובים ומחייכים, כמה היו פרווה ("עוד יום עבודה") וכמה היו גרועים/ לא טובים/ לא שמחים.
בסיום החודש, לצורך החישוב הגס, אני משווה בין מספר הימים הטובים למספר הימים הגרועים. אם התוצאה היא מובהקת הרי שמכאן ניתן לצאת לדרך. אם טוב לי בעבודה – מעולה ואם לא טוב לי והחלטתי לעשות עם זה משהו – עוד יותר מעולה. צריך להתחיל לחשוב למה לא טוב לי, מהן הסיבות ואיך ניתן לשפר, להיטיב או לשנות, גם בזה ניגע בהרחבה בפוסט הבא.
| סה"כ ימי עבודה בחודש | ימים גרועים 🙁 | ימים פרוה | ימים טובים 🙂 |
| 21 | 4 | 13 | 4 |
במצב כזה, חשוב לחזור על התרגיל. ניתן לחזור עליו על פני תקופה קצרה יותר, של שבוע לצורך העניין ולבדוק מה מצב המאזן.
אם גם בפעם השניה המאזן נשאר זהה, נאלץ להשתמש במבחן אחר, רגיש יותר, על מנת לכמת את התחושות.
נלך לרגע צעד אחד אחורה ונבדוק מהם הקריטריונים על פיהם אני מחליטה אם היה לי יום מוצלח/ טוב/ מאושר או אם לאו. כמו כל אנדיקציה אחרת במשוואה הזו, גם הם סובייקטיבים ובכל זאת הם יכולים להיות מכלול של תשובות לשאלות כגון אלה ורבון אחרות:
- האם הלכתי עם חשק לעבודה?
- האם שמחתי לפגוש את האנשים במשרד/ במקום העבודה?
- האם הרגשתי תחושת סיפוק מהעשייה שלי היום?
- האם אני מרגיש/ה מוערכת על ידי הממונים/ קולגות/ כפיפים?
- האם עבר לי היום מהר או שהסתכלתי בשעון כל רבע שעה כדי לבדוק מה השעה?
- האם הרגשתי מרמור או כעס והאם אלה דברים אקוטיים או נקודתיים?
- האם צחקתי או חייכתי היום?
גם אתם מוזמנים לנסות את "מבחן המאזניים" שלכם, אשמח לשמוע שיתופים ורעיונות ומהם הקריטריונים שלכם ליום מוצלח.
ועד אז, שיהיה יום מוצלח ומחייך!
יפה ,,,אהבתי בעיקר את הסמיילים…כן יירבו לכולם יום יום שעה שעה…ואם לא…פעם ב…גם טוב,
והעיקר הבריאות והחיים,,בסך הכללי…
העיקר הבריאות כמובן ובנוסף להיות מאושרים ומבחירה! בכל מקום בו אנחנו נמצאים. יום מאושר שיהיה 🙂