כמדי שנה בחג הפסח וכמיטב המסורת יצאנו לקמפינג. הפעם ליעד אהוב במיוחד – דרום ים המלח, בואכם מדבר יהודה. מה שמדהים בחבל הארץ הזה הוא שלא ממצים אותו אף פעם. בכל פעם מחדש מבחינים בגוונים אחרים של כחול בשמיים, בהשתקפות שונה של העננים על ההרים המדבריים, בשמש וצל המשחקים תופסת עם מימי המדבר המרעננים, באשת לוט הפרטית שלנו, כמו רוקדת עם הרוח. לחופשות הקצרות והקצובות האלה יש זמן משלהן – "זמן מדברי" אנחנו קוראים לו והוא אכן כזה. מהרגע בו עולים על כביש 90 הוא זז לאט יותר, מתון יותר, חופשי ומתבדר, לא בוער לו כלום וכך גם לנו. היינו חמש משפחות של חברים וחברים של חברים, אנשים משופצרים ומאורגנים כהלכה שמכינים רשימות ומצרכים וקניות והתארגנויות, כאלה שאתה יודע להעריך כבר בשלב התכנון הקפדני של האקסלים וממשיך להעריך עם רדת הערב כשתבשיל פויקה טבעוני וטעים מגיע לפיך.
שלושה ימי טיול מהנים התחילו בשמורת עין פרת. בימי שישי-שבת ובחגים יש בשמורה 3 סיורים מודרכים בשעות 10:00, 12:00, 14:00 ובימי שבוע רגילים ניתן להזמין הדרכה מראש או לבקש בנחמדות מאחד המדריכים במקום, הם שמחים להדריך ונענים בחיוב. הטלפון בשמורה: 02-5715859. במקום מספר מסלולים בדרגות קושי שונות ובהם תוכלו לשמוע סיפורי בראשית מספר ירמיהו ומאוחר יותר מהתקופה החשמונאית. בזכות שפע המים ונוחות המעבר באיזור, התגורר האדם בנחל ובסביבותיו עוד מימי קדם. ניתן לראות שרידי יישובים ושרידי מנזרים מתקופות שונות, שלושה מהם פעילים עד היום. אם אתם מתכננים מראש את הביקור, מוזמלץ להתקשר לנזיר חריטון המתגורר במנזר פארן שבשמורה ולתאם ביקור בטלפון: 052-5399075. ממקור ראשון התברר לנו שגם אם קבעתם מראש והגעתם בשעה היעודה חריטון לא תמיד יהיה שם לקבל את פניכם ובכל מקרה, כדאי לנסות.
קצת על חריטון (המקביל של ירמיהו לפי הברית החדשה) נולד באסיה הקטנה ועלה לרגל לירושלים בראשית המאה ה-4 לספירה, בשל רדיפות דת. על פי המסורת הנוצרית, בלכתו באיזור, לכדו אותו שודדים באחת המערות בנחל. נחש שזחל באיזור הטיל ארס בכדי היין של השודדים ואלה שתו את היין ומתו. בעזרת שללם, הקים חריטון את מנזר המתבודדים של פארן, שמרכזו היה במערה שבה נאסר, מעל עין פרת. המנזר נוסד בשנת 330 לספירה והנזירים שחיו בו נהגו להתבודד בכל ימות השבוע, למעט בימי שבת וראשון, בהם היו נפגשים לתפילה. רק בשנות ה- 90 של המאה העשרים ולאחר שנחרבו המנזרים ועל חורבותיהם נבנו על ידי העותמנים מבנים חדשים, הגיע מבלרוס הנזיר אנופרי והחל לשקם את המקום. כיום, חיים הנזירים במערות שבנחל חיי צניעות, אינם משתמשים בחשמל ואינם אוכלים בשר. בנוסף, הם אופים את לחמם במקום ושואבים מים מבורות מים האוגרים את מימי הגשמים.
מקומה הגיאוגרפי של השמורה, בשטח שבין האזור הים תיכוני ממערב ובין איזור מדבר יהודה ממזרח, תורם רבות למגוון הגדול של הצמחיה המעטרת את השמורה. בין הצמחים: גרגיר הנחלים, נענע משולבת, ברוניקת המים, קנה מצוי והרדוף הנחלים. בעולם בעלי החיים תוכלו למצוא את שחריר הנחלים, חילזון שהפך לסמן כשירות וצלילות המים בשל רגישותו לרמת החמצן במים (כשמהים מזוהמים ומופר האיזון ברמות החמצן הוא מת). עוד תוכלו למצוא קרפדות ונחשי מים (לא ארסיים), שלל עופות דורסים וגם כאלה שלא, חרדונים ולעת ערב, לאחר שהשמורה נסגרת, יוצאים ממסתורם שפני הסלע, צבאים, שועלים ודורבנים הגרים במקום.
טיפ: לא לוותר על סיור מודרך! הוא עשיר בהסברים, אנקדוטות וסיפורים שמוסיפים ערך מוסף עצום. סיור קליל, הלוך ושוב של שעה, ללא עליות וטיפוסים מורכבים, עם הרבה מים, ציוצי ציפורים ובריכה עם דגיגונים שעושים פדיקור לכל מי שנכנס יחף למים ואמיץ מספיק כדי להשאיר את הרגליים מספר דקות ללא תזוזה.
משם נסענו ישירות לאתר הקמפינג "קמפינג נאות" שבנאות הכיכר. במקום תוכלו למצוא כמה בונגלוס בתוכם ניתן לבנות את האוהלים, או איזורים בהם ניתן להקים מאהלים תחת כיפת השמיים (יש לציין מפורשות בעת ההזמנה מה ההעדפות). המקום תחום ובו מקלחות ושירותים מתוחזקים ונקיים עם מים חמים ברוב שעות הלילה והבוקר, כיור, מקררים, תאורה, סאג'ים ומנגלים. בעלי המקום חביבים ונעימים אך הלינה אינה זולה ביחס למקום: 70 ש"ח למבוגר ו- 50 ש"ח לילד ובהזמנת מזרונים מראש, יש להוסיף 5 ש"ח על מזרון בודד ללילה.
את היום השני התחלנו בעצלתיים, אחרי ארוחת בוקר ארוכה והכנת סנדוויצ'ים/מצות לדרך. היעד הראשון היה נחל פרצים בשמורת מדבר יהודה. ערוצו של נחל פרצים חתור במישור עמיעז, נסתר מן העין כמעט עד לרגע שמגיעים אליו וזהו אחד מקסמיו. העונה הזאת בשנה מושלמת לטיולים באיזור שכן לא חם מדי ולא קר מדי. המסלול קליל ואורכו כחצי שעה לכל כיוון כשבסיומו מערת קמח, הסגורה עקב מפולות החל מנובמבר 2005 ועד להודעה חדשה. כל הדרך בואדי מלאה מערות ונקיקים והרבה "מגלשות טבעיות" שהם חוויה צרופה בפני עצמה לילדים. ההליכה קלילה, המסלול המעגלי המלא הינו של 4 ק"מ, אך ניתן ללכת עד למערת הקמח, מרחק של כמה מאות מטרים, להציץ אל פתח המערה ולשוב חזרה על עקבותיכם. טיפ: לא לשכוח לקחת פנסים! חזרנו לבנים ומקומחים, לא לפני שטיפסנו ברגל לתצפית הר סדום כדי להשקיף מנקודות תצפית מרשימות על בקעת סדום, על האגן הדרומי של ים המלח, ועל הרי אדום ומואב שבעבר הירדן. עלייה מעט תלולה של כחצי שעה לכל כיוון, בעלי רכבי ליסינג וג'יפים יכולים להגיע עם הרכב ממש עד מקום התצפית 😉
קינחנו את היום ברחצה בים המלח, בחוף חמי זוהר. הכניסה לחוף חינם, החניה בתשלום.
את יום הטיול השלישי והאחרון העברנו בנעימים בעין בוקק. נקודת התחלה על כביש 90, מול הכניסה למלונות. הטיול במקום אינו כרוך בתשלום ודרגת הקושי בו קלה ומותאמת לילדים קטנים ולבעלי חיים. סה"כ כשני ק"מ. המסלול מוצל ברובו בכל עונות השנה ויש בו מים להליכה וכן לשכשוך ורחצה. בקיץ עלולים לשרור במקום תנאי שרב כבדים ובחורף ישנו חשש לשטפונות, חשש שכמעט התממש כששהינו שם בעצמנו. מומלץ לעקוב אחרי התחזיות.
חזרנו עייפים אך מרוצים ביותר וממליצים גם לכם. לא לחכות עד פסח הבא, נסו לשריין סופ"ש קרוב כשתנאי מזג האוויר עדיין מושלמים לטיול באיזור וסעו לטייל.
ועד הטיול הבא, שתהיה לכולנו חזרה ברוכה לשיגרה 🙂