יש לי אהבה מיוחדת לחג החנוכה, הלא הוא חג האורות. מאז ומתמיד, עוד כילדה, הייתי מחכה בעיניים כלות להתכנסות המשפחתית הזו בצוותא, בה הקדמנו לסיים את מטלות יומנו והזדרזנו לשוב איש איש מעיסוקיו כדי לעמוד צמודים מסביב לחנוכייה, לדקלם ביחד את הברכה ולשיר את שירי החג. אהבתי במיוחד את הקאנון ב"מעוז צור" ואת הויכוח העיקש על המילים שהגיע בעקבותיו בכל פעם מחדש. חלפו השנים, אך הילדה שבי עדיין מחכה מדי שנה לחנוכיות המקושטות שהילדים מכינים בגן בהתלהבות, לתחרות הסביבונים הפרטית שלנו ולהתכנסות המשפחתית הזו הממזגת בתוכה כל כך הרבה אנרגיות וכל כך הרבה אחדות.
בתקופות בהן אני רוחניקית במיוחד אני נהנית להסתכל על הסימליות שבמילה אור. נהנית לקחת את המילה הקטנה והעוצמתית הזו ולפרק אותה לגורמים. לראות כל אות, כל הברה (אחת, כאילו דא), להבחין איך היא והמילה "רז" חולקות את אותו ערך גימטרי ולהשתעשע בפלפולי לשון ובמשפטים מפעם כמו הפתגם הנושן של הבעל שם טוב שסבר שאור בגימטריה הוא רז היודע סודו של כל דבר ולכן מסוגל הוא להאיר את הדבר. כך או אחרת, כפירומנית מחוץ לארון, אני בוהה באור של החנוכייה במשך דקות ארוכות ומרגישה איך הוא מקרין על האור הפנימי שלי ומצליחה לזהות שוב את השילוב האמורפי הזה של גוף ונפש והכל משתלב לי ונראה פתאום כל כך הגיוני. זה חג חנוכה בשבילי.
בעשור האחרון ומאז שהפכתי לאמא בעצמי, לחג חנוכה יש משמעות נוספת עבורי וציפייה נוספת לפעילויות הצפויות להתרחש בו. כמדי שנה בחנוכה אנחנו בוחרים הצגה טובה ומושקעת, כזו המתאימה למשפחה כולה, על כל גווניה וגילאיה ונהנים מזמן איכות תרבותי ומשפחתי.
השנה, כלקוחת ויזה Cal בפרט הנהנית מתוכן איכותי ומהטבות מיוחדות לכל המשפחה וכבלוגרית להורות בכלל, קיבלנו כרטיסים להצגה "מפצח האגוזים" של הבלט הישראלי. ומכיוון שלא בכל יום מזדמנת לפתחנו חוויה תרבותית, כזו המשלבת בלט מהזן המשובח, עם קלאסיקות ישנות וטובות וזמן איכות שכזה, אנחנו מצפים לכך בדריכות.
הבלט מספר את סיפורה של משפחה החוגגת את יום ההולדת של הבת קלרה, לצלילי המוסיקה של צ'ייקובסקי ובזמן שהאורחים והילדים נהנים מן המסיבה ומן המתנות, מגיע לפתע דרוסלמייר, הקוסם המוזר ובידו מפצח האגוזים. בלילה, קלרה חולמת כי מפצח האגוזים שקיבלה הופך לנסיך יפה תואר איתו היא מרחפת בעולם הממתקים. ההפקה מלווה בקריינות, תפאורה ותלבושות מרהיבות ואני חייבת להתוודות שימי הולדת, מתנות, מוסיקה טובה ואנשים רוקדים מאז ומתמיד עשו לי את זה ועכשיו? עכשיו אני מחכה לחנוכה בקוצר רוח.