מי אנחנו?
די מזמן האמת השתתפתי בכנס של עולם התעשייה בו נכחו אנשי תוכן, קריאייטיב ואנשים מעולם הפרסום. זיהיתי שם כמה אנשים וירטואליים מעולם הפייסבוק שלי ופעם נוספת טפחה על פניי ההכרה הזו שקיימת אפרת סביר שהיא דמות אינטרנטית, וירטואלית לגמרי ולמרות הדמיון החיצוני המופתי בינינו, היא שונה ממני מרחק שנות אור. היא ספורטאית משקיענית ואני? נו טוב, עושה ספורט אבל מעגלת פינות לא מעט. היא מצליחנית כזאת שכל הזמן מבסוטית מעצמה ומחייכת ואני, איך לומר בעדינות, מתמודדת עם לא מעט עניינים במקביל ולא הכל מושלם, רחוק מזה. אמנם אני תמיד משתדלת להסתכל על חצי הכוס המלאה, לעשות לימונדה מהלימונים שלי ועוד מני קלישאות שלא תמיד עובדות לי ובכל זאת. היא, זו מהפייסבוק, סופר חברותית, פעילה ומגניבה כזאת שהולכת ובאה ועושה ואני? מאוד אוהבת אנשים. אמיתי. אבל רוב הזמן בקשר עם קומץ אנשים מצומצם ועושה בעצלתיים את "מה שצריך", נו, רגילה כזאת.
עלתה במוחי השאלה האם ייתכן שרוב חיינו הבוגרים, שהם כשלושת רבעי חיים בקירוב ואם להיות מאוד אופטימית, אנחנו חיים בעולם דימיוני לא לנו? חיים בפייסבוק, בווטסאפ, באייפון בזמן שהחיים האמיתיים שבחוץ ממשיכים לחלוף על פנינו בריצה? מתהלכים בחוסר סיפוק מתמיד, מאוכזבים ממה שאין וכמהים למה שאולי כבר לא יהיה? חגים במעגלים ועוד חגים ועוד מעגלים, ניזונים מסיסמאות ומפזרים קלישאות לכל מי שמעוניין להקשיב ובעיקר למי שלא?!
תאוריית ה"גנום הוירטואלי"
ואם בפרקטיקה עסקינן, זו הפעם הראשונה בה התוודעתי לתאוריית ה"גנום הוירטואלי" והפנמתי את העובדה שבדיוק כשם שיש לנו גנום אנושי המכיל את מבנה אישיותנו, אופיינו והעדפותנו בתחומי חיים שונים, אחרי כל השעות שאנחנו מבלים מול המחשב והסמארטפון, בכללם האינטרנט והרשתות החברתיות, יש לנו ישות וירטואלית חיה ובועטת שממשיכה לפעול הרבה אחרי שאנחנו סוגרים את המחשב ופורשים לשנת לילה או לעיסוקים אחרים. מישהו עוקב אחרינו ומרכיב לכל אחד ואחת מאיתנו קלסטרון אינטרנטי/ גנום וירטואלי הכולל: גיל, מין, תחומי עניין, שעות גלישה ביום, אתרים מועדפים, פוסטים נקראים, זמן גלישה ממוצע בכל עמוד, האם אנחנו פעילים ברשתות חברתיות וכמה זמן בממוצע ביום, האם אנו משתייכים ל"מובילי הדיעה" ברשת, מי החברים שלנו והאם אנחנו קונים או לא קונים באינטרנט ואם כן מה, כמה ומתי. זה קצת מלחיץ, תודו, שחוץ ממידת התחתונים שלנו שאגב לא בעיה להשיג לפי מבנה הגוף מהתמונות בפייסבוק, יש אתרים שהמומחיות שלהם היא למפות אותנו לפי מכלול של נתונים, לגזור לנו גנום וירטואלי ועל פיו להתאים לנו פרסומות/ כתבות או כל דבר אחר באופן מפולח, אופטימלי ויעיל.
הגנום הוירטואלי
אלה 6 סוגי האב טיפוס בגנום הוירטואלי. שבכולנו, כמה צפוי, מסתתרות במינונים שונים ששת הדמויות כשדמות אחת מבניהן היא השלטת/דומיננטית:
- ה"גיק"/החנון זה המתעניין בגאדג'טים, בטכנולוגיה ובחדשנות. לרוב יהיה "מאמץ מוקדם" של אפליקציות או יצרוך משחקי מחשב בתדירות גבוהה ויגלה בקיאות מרשימה בעולם הסטרטאפים: מי הבעלים של איזו חברה, איזו חברה נמכרה, מתי ובכמה כסף, מתי מתקיים מפגש ה"כנרנט"/ "טק אביב" הבא ואיך כל אלה ישפיעו על מיזוגים עתידיים או לכל הפחות על שוק ההון.
- ה"קול"/ המגניב- בבית הספר היסודי אנשים אלה היו משולים ליושבי "הספסל האחורי" באוטובוס בטיולים השנתיים. אלה נמדדים בכמות החברים הוירטואלים שלהם. (שלרוב אגב, הולכת ביחס כמעט הפוך לזו בחיים), כמה הם פעילים ברשת ומי וכמה לייקים הם מקבלים על פוסטים. האם הם מוזמנים/ מסקרים השקות או מוזמנים למסיבות ולארועים נחשקים. חברות כמו "לידר" ואחרות כבר למדו למפות את "בעלי הדיעה" האלה ולעשות על גבם לא מעט כסף. חתך הגילאים הממוצע נע בין 17-45 ומתחלק אגב, באופן כמעט זהה, בין נשים וגברים עם נטייה קלה לכיוון המין היפה.
- The Hipster/ההיפסטר – צעיר וחדשני השייך לתת-תרבות שדוגלת בחשיבה עצמאית ובדרכים אלטרנטיביות בתחומי החיים השונים: אופנה, פוליטיקה, אומנות ותרבות. לרוב ישאו דגל עם אמירה או מסר שחשוב להם להעביר ברשתות החברתיות ובכלל. לרוב ישתייכו לקבוצות שונות ברשתות החברתיות ובכלל ויאמצו טרנדים שונים הן וירטואלים והן במציאות.
- The Bold – המעיז, החצוף, הבולט, המוחצן. הם אלה שממעטים לפרסם דברים משלהם או מפרסמים דברים פרובוקטיבים ומעוררי תגובות נזעמות או אחרות. רוב הזמן יגיבו תגובות מתחכמות/ ציניות/ מחוצפות או מתלהמות.
- The Zen – זן כדרך חיים, עבודה ואמנות או בשפת העם הטיפוס ה"שנטי בנטי". לרוב יהיו אלה משתתפי המסיבות במדבר, אלה שיעלו תמונות של יצירות כאלה ואחרות, יקחו חלק בסדנאות מודעות או יחלקו מאמרים בנושאי יוגה. המסורת מייחסת את התפשטותו של הזן לבודהיזם ההודי, שם הוא היה ידוע בשם "דהיינה", מונח בסנסקריט עבור "מדיטציה". שם זה תורגם לסינית כ"צ'אן" ואחר כך עבר לשפה הקוריאנית כ"סאון" או סון, לוייטנאמית כ"תיאן" וליפנית כזן. נו, הבנתם? סוג של מתפלספים כאלה ;).
- האנונימים – אלה עוקבים מרחוק אחר העדכונים האחרונים, רואים ואינם נראים. לרוב יהיה להם פרופיל פיקטיבי, פרופיל לא פעיל וללא תמונה או שלא יהיה להם כלל פרופיל ברשתות החברתיות ממניעי פרטיות. רבים מהם אגב, יציצו מפעם לפעם בפוסטים של מכרים וגם כאלה שפחות אך כמובן לא יגיבו לעולם.
אז האם אם אנחנו לא שם (ברשת), אנחנו לא קיימים? האם אדם לאדם – יוזר? והאם יש אמת במשפט "אין מי ואין מה, יש מציאות מדומה"? ועד שנמצא פתרונים לסוגיות האלה, דעו מאין באתם ולאן אתם הולכים ולפני איזה מפרסמים פוטנציאלים אתם עתידים ליתן דין וחשבון או לכל הפחות, נסו להבין מהי תרבות הגלישה שלכם ומהו הגנום הוירטואלי שלכם. יוזרים!
