צועדים על קיבתנו
ספונטניות היא שם המשחק. כי אם כבר לקום מוקדם ביום שבת בבוקר אז למה לא לנצל את זה לטיול? הדרישות הפעם היו מעטות: 1. לא יותר משעת נסיעה מהבית, כי צריך להיות במרחק קריאה מהגדולה שנשארה בבית לטובת מסיבת בנות פרועה. 2. חובה טיול שמשלב מים, למה? ככה. חם! מצאנו את כל אלה ועוד הרבה יותר בעין חנדק שבהרי ירושלים. הוואיז הביא אותנו לשם בבטחה והג'חנונים עם הרסק ריפדו לנו היטב את הבטן לפני המסע.
הטיול בראשי פרקים:
- עין חנדק – יש שתי כניסות. אנחנו חנינו ליד ביה"ח הדסה עין כרם.
- אבן ספיר – ישוב פסטורלי, לולי תרנגולים ומנזר חצוב בסלע, משגע ביופיו ובשקט האופף אותו. במנזר "יוחנן במדבר" תוכלו למצוא פינת חמד רומנטית, חדרים חצובים בהר ובהם כמובן גם חדר תפילה ובריכת דגים להשראה, למנוחה ולהאכלה.
- פארק עמינדב ויד קנדי.
- מסעדת קלמנטינה בבית נקופה, ניתן להמיר את המסעדה באחת המסעדות בעין כרם.
"קח מקל, שתה כוס מים ובוא להרי ירושלים"
אין מילים, רק מים
עין חנדק ליד מושב אבן ספיר נבחר כיעד מועדף, פירוש המילה חנדק בערבית הוא ניקרה/ תעלה. הדרך הקצרה והפשוטה היא להחנות מחוץ לשער הכניסה למושב אבן ספיר ולרדת בשביל הקצר והמסומן עד למעיין, לנקרות ולואדי. אפשרות נוספת מצומת כרם (מחוץ לשכונת עין כרם ירושלים, ניתן להגיע גם ממבשרת או צומת אשתאול ליד בית שמש מכביש 395) נוסעים על כביש 386 מערבה. פונים לכביש 396 שמטפס לבית החולים ומחנים קצת לפני העיקול שמטפס אל הכניסה לבית החולים. רוב המסלול בנוי למחצה ומאפשר להתנייד בו עם עגלה. יש בו צל לפרקים ועצי תאנה ושקדיות רבות מתפתלות בו. יורדים בשביל הנחש הצהוב ותוך 15 דקות הליכה, שהם פחות משני קילומטרים, בתוך בוסתן עייף ותשוש מהחום, מגיעים לשתי נקבות מים גדושות וגועשות. קול צווחות הילדים הרוחצים במים הקרים הוא זה שהוביל אותנו בדיוק למקום.
הכניסה לנקרות
יש פנסי ראש, אנחנו מוכנים
הצטיידנו בפנס ראש, בבגדי ים ובנעליים ניתנות להרטבה (כואב עד בלתי אפשרי להיכנס יחפים) ויצאנו לצלוח את הנקרות. הנקרה הראשונה משמאל, זו הקרובה יותר לגרם המדרגות, מכילה מים שמגיעים לאדם מבוגר בגובה סביר עד איזור המותניים, מומלץ להכניס עם מצופים ילדים שלא יודעים לשחות. המים קפואים אבל אחרי שתי דקות, ספק משיתוק ספק מקיפאון כבר מתרגלים. הנקרה הרחוקה יותר מעט עמוקה יותר, אורך כל נקרה בין 20-30 מטרים של הליכה רטובה ומרעננת בתוך מנהרה חשוכה… לי זה נשמע כמו התחלה טובה של צ'יזבט 🙂
במים קררררר, בלב חם 🙂
כמה מים, ככה כיף
עץ השקד – לפני
עץ השקד – אחרי
המשכנו משם לטיול במושב אבן ספיר שנדמה כי נלקח מסיפור ישן ומשובח. מקום פסטורלי, מזמין, לא מעושה הטומן בחובו נוף עוצר נשימה, לולים מקרקרים ומנזר ישן, קסום וציורי – מנזר יוחנן במדבר ( John in the desert) – המנזר פתוח לקהל הרחב בכל ימות השבוע בין 8:00-17:00, גם בסופי שבוע. ההיסטוריה מדברת בעד עצמה וכבר בתקופה המֶדְיֶאווָלִית ובתקופה העות'מאנית הגיעו צליינים אירופאים, כותבים וכמרים לבקר ולשהות במקום הקדוש שנשתמר ושופץ ומאז ועד היום משמש כמקום עליה לרגל במסעות צליינות ובכלל.
המנזר על צלע הר
בריכת הדגים במנזר. שקט, קסם והשראה
Jesus Christ
המנזר נבנה מסביב למערה, שלפי המסורת הנוצרית יוחנן המטביל הסתתר בה כשברח מההמון הזועם ושם הוא התבודד במשך שנים רבות. ליד המערה בגינת המנזר נובע מעיין. המבנה החצוב על צלעו של הר משווה למקום מראה עתיק ומרשים ממנו נשקף נופו המרהיב של ואדי יוסוף ומעיינות הסטף.
השראה
אטרקציות במנזר
משם התפתלנו עם הכביש עד ל"יד קנדי", אתר ההנצחה לנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי שנרצח בשנת 1963. האתר נחנך כשלוש שנים מאוחר יותר וצורתו הייחודית- כגזע עץ כרות, תוכננה כך כדי לסמל את גדיעת חיו והקריירה הפוליטית של הנשיא הנרצח. 53 עמודי הבטון מהם בנוי המבנה מסמלים את מדינות ארה"ב, (על כל עמוד מוטבע סמל המדינה אותה הוא מייצג). הרחבה סביב המבנה משמשת לארועי הנצחה וארועי ידידות בין ישראל וארה"ב.
יד קנדי – 53 עמודי בטון בצורת עץ גדום
רגע לפני השיבה הביתה, עצרנו במסעדת קלמנטינה, לא רחוק מאבו גוש, לארוחת אחה"צ קלילה וחזרנו שבעים ומדושנים.
עוד בקרבת מקום: הסטף, עין חורבת סעדים ועוד
הי אפרת, עוקב אחרי הפוסטים שלך אחרי כל טיול וחוויה עם הילדים – אין מה להגיד – תותחים! איזה כיף לילדים. רק לקחת רעיונות וליישם גם בבית שלנו. תמשיכי לשתף.
חן, חן. כיף לשמוע, מבטיחה להמשיך לשתף 🙂
אכן, טיול לא ארוך מידי, מרענן ומעניין… וגם הצילומים מאוד יפים!
היה מקסים בהחלט. תודות