"מדרום תפתח החופשה" – מלון יו סוויטס אילת

 לעיתים, כל מה שדרוש לי בחיים זה סוויץ' אחד קטן כזה הגורם לשינוי כיוון הגלגלים, כזה המנתב את כוח האנרציה למקום הרצוי ומחזיר אותי לתלם. תקראו לזה "וייב", "חוויה משנת הסתכלות" או יציאה פיזית מהקופסא היום-יומית שלנו, בפן המאוד מוחשי שלה, על מנת לקבל זריקת מרץ, סטירת פרספקטיבה ולחזור טעונה באנרגיות של חופש ועשייה לקרקע שיגרתית אחרת, יוצרת, חוויתית. לא, לא חייבת שתהיה לי סיבה מעולה למסיבה, אני יכולה ליצור לי סיבה כזו בכל רגע נתון. יהיו מקרים שיהיה זה באוהל נידף במרכזה של סופה ופעמים גיחה קצרצֳרת לקצה הארץ, עד סופה! הפעם חופשה קצרה בעיר הכי דרומית בארץ עשתה נאמנה את כל העבודה: מלון יו סוויטס – מלון הסוויטות היוקרתי, ילדים עסוקים, שיט תענוגות, ריף אלמוגים, שמש חמימה, מחבקת אך לא שורפת וזמן איכות משפחתי, מכיל ועוטף. תגידו "חיה בסרט", אבל זה בדיוק הסרט שהיה דרוש לי כדי להטעין מצברים ולחזור כמו חדשה. מעבירה את כל הטוב הזה הלאה.

זה התחיל מיד עם הירידה מכביש 6 , בואך נגבה, המשיך במכתשים עם איוושת הרוח המדברית, הנופים הנודדים, רועי הצאן עם הכבשים והגמלים מכל עבר ודיסק אחד ששומר עליי תמיד, במיקום ובטיימינג המתאימים ומכניס אותי לאווירה של חופש. עידן רייכל שמצליח לגעת בי בכל פעם מחדש כמו בפעם הראשונה. מפעים, מרטיט, מגבש, מכניס שפע של שפות ומקצבים חדשים למנגינת החיים השקטה והמלודית שלי.

הפִיק הבא הגיע מיד כשהגענו לקבלה, "ברוכים הבאים למלון יו סוויטס- מארחים באהבה", אמרה פקידת הקבלה וכשהגענו לסוויטה המשפחתית שלנו, הבנו בדיוק למה היא התכוונה. סוויטה גדולה ומרווחת, מכילה חדר ילדים קטן עם דלת נפרדת לעולם שכולו טוב (וספה נוספת נפתחה בחלל המרכזי, למרובי הילדים שבינינו). משם למטבחון הקטנטן, שחסה בצילם של בקבוק היין, סלסלת הפירות והפרלינים שהונחו אחר כבוד על השולחן ומשם ישירות למיטת הורים ענקית עם מצעים לבנים. הנשימה נעתקה במיטות השיזוף האמתניות שבמרפסת כשים סוף במלוא הדרו נפרש לרגלינו. נדרשו לנו כמה דקות להרגע מהנוף ומהטעמים כדי להחליף לבגדי ים ולרוץ לבריכה.

כבר בשעה 16:30 ומיד אחרי ההתאקלמות המפנקת, הוזמנו לקוקטייל מפנק בטרקלין העסקים עם נשנושים של אחר הצהריים שהותירו מעט זמן עד לארוחה הבאה – לטיול על הדק, לאורך קו החוף, מלווה בהסבר אוהב של המציל/ איש הבטחון בהווה, עובד רשות הטבע והגנים בעבר שהסביר לילדים על כל אלמוג, כל דגיגון וכל "חבר אמפיבי" שפגשו למרגלות הבריכה, בחוף הפרטי. הלומי שיכר מכל הטוב הזה נשפכנו לארוחת הערב המגוונת, העשירה ומלאת הטעמים שאכלתי מזה זמן רב. לא, אני לא בעייתית באוכל, אף אחד מאיתנו לא ובכל זאת כטבעונית ובכלל, כשאני נתקלת במגוון שכזה של ריחות, טעמים ומרקמים, קשה לי להישאר אדישה. והרי אין, אין, אין חופשה באילת בלי טיול ליילי בטיילת ובשוק המקומי (שהפך בשנה האחרונה פחות פראי ויותר תחום ומרוכז) כשפן חמים מכוון לפרצופך למן הרגע בו אתה סוגר את דלת המלון הקרירה מאחוריך.

ביום השני נשלחנו לשייט תענוגות על ספינת "לאמי" של משפחת ברגר. מינגלינג מועט משתתפים בו לקחו חלק בלוגריות ועיתונאיות שחלקן מוכרות לי מאוד מהמדיה הוירטואלית ופתאום קיבלו פנים וקולות וסיפורים. עבור הילדים היה זה שייט בסירה דמויית סירת פיראטים, מלאה בפירות, כוסות משקה קריר וקרטיבים כיד המלך. עבור המבוגרים, הזדמנות להנות מערוץ החיים הטובים בתוך ג'קוזי חמים על סיפונה של ספינה משייטת. מסע בן שעתיים שבשיאו נפתחה מגלשת מים ענקית שהחליקה אותנו הישר אל הים הפתוח. ושוב, ושוב ושוב. (מוטב לציין שהשייט אינו חלק מאירוח רגיל במלון וכרוך בתיאום מראש ובתשלום של 80 ש"ח למבוגר ו- 60 ש"ח לילד וכולל קופון לשתייה אחת). קינחנו את היום בהצגה "מלך האריות" באולם הדאנס בר במלון.

ביום השלישי והאחרון כשהעין כבר התרגלה למראות, הגוף לתחושות והפה לטעמים, שמנו פעמנו לריף הדולפינים בפעם הראשונה. זהו חוף ים קטן ומוצל ברובו הכולל דק לטיול, מזרוני רביצה ותצפית על דולפינים, בעיקר מרחוק ופינת יצירה וצביעה בגועש לקטני החבורה. עלות הכניסה 44 ש"ח לילד ו 64 ש"ח למבוגר (כדאי להצטייד בקופון של "בהצדעה", לאומי קארד או אחר לצמצום עלויות). הרוצים לשלב שחייה עם דולפינים ייאלצו להיות מעל גיל 8 ולהיפרד מ 339 ש"ח לאדם. הסתפקנו הפעם בשנירקול מסיבי בים סוף היפה והמפתיע ובצפייה בהאכלת הדולפינים. דעתי האישית – מעט עמוס ויקר.

חזרנו לצ'ק אאוט מאוחר במלון, שזה פינוק בפני עצמו וכל הדרך התנגן לי בראש הסלוגן משנות ה- 80: "אני קופצת לאילת ושכולם יקפצו"… אז זהו, חזרנו עמוסי חוויות, ים, שמש והתרגשות וסיכמנו את החופשה החלומית הזו שכמו נפלה עלינו מהשמיים, בשלוש מילים: לפנק, לפנק, לפנק!