את הרעיון לפוסטים של מתכונים מבית אמא/ סבתא ואחרים שכוללים מתכון חביב ופשוט להכנה לצד סיפור אישי/ משפחתי, העלה חמי היקר שעושה לילות כימים בבקרת איכות, בנסיון לשפר את הבלוג שלי ובכלל את העולם, אז תודה גדעון, הפוסט הבא מוקדש לך.
בּוּבֶּה הוא מאפה שמרים קל להכנה וטעים במיוחד. מקורו בעיירה בוצץ' שבפולין ובתקופת הצנע בארץ, בשנות הארבעים, היו מרבים לאכול אותו בבית סבתי שכן הוא מורכב ברובו משמרים ותפוחי אדמה, מצרכים זולים שהיו כמעט בכל בית. בשל מרכיביו הזולים ובשל העובדה שהוא משביע מאוד, הוא זכה לשם "אוכל העניים".
למעשה כל שנות ילדותי ועד עצם היום הזה, משמש הבּוּבֶּה תירוץ מעולה למפגש משפחתי. לפני שהולכים לים בשבת, אחרי טיול בטבע ובעיקר לפני שנת צהריים, לאלה מאיתנו שיכולים להרשות לעצמם. הוא משתלב מעולה בארוחת צהריים ולמעשה, יכול כמעט לבדו, בתוספת סלט או שניים, להחזיק ארוחת צהריים משביעה, טעימה ומהירה להכנה.
לימים נוצר במשפחתינו אפילו מבחן על שמו – "מבחן הבּוּבֶּה " אותו היינו עורכים לכל חבר שהיה מגיע בפעם הראשונה למפגש המשפחתי. אם הוא אהב בּוּבֶּה, משמע, עבר טסט ראשון, הוא היה מתקבל למשפחה בשמחה כמי שצלח את המבחן. טוב נו, גם מי שלא ממש אהב ולא היו הרבה כאלה, היה מתקבל.
מוזמנים לנסות את זה בבית ולא לשכוח לתת קרדיט לסבתא רחל (במילעל) כשמעבירים הלאה את המתכנון:
המצרכים:
3 תפוחי אדמה בינוניים – מקולפים ומרוסקים (בבלנדר או על פומפיה)
3 כוסות קמח לבן
3 כפות שמן רגיל
1 כפית מלח
1/2 שקית שמרית או חצי חבילת שמרים יבשים
אופן ההכנה:
ממיסים את השמרים בכוס מים פושרים
מרסקים את תפוחי האדמה ומערבבים את כל החומרים יחד לכדי בלילה אחידה (מוסיפים את כוס המים והשמרים לבלילה ומערבבים)
משמנים היטב סיר פלא (רצוי) או תבנית
שופכים בצורה אחידה את הבלילה, מכסים במגבת/ מכסה ומניחים בצד לתפיחה.
בקיץ מספיקה שעה, בחורף רצוי לפחות 2-3 שעות
.
מכניסים לתנור ומעמידים על תחתית התנור, בלי רשת! (ניתן גם על הגז)
חום בינוני (סביב 170-180 מעלות) לשעה או עד שמוכן (לפי צבעו הזהוב ומרקמו הקריספי).
דגש חשוב: לא לפחות את התנור בשעת הבישול כי אז הבּוּבֶּה עלול "לצנוח", בסיום האפיה ניתן לבדוק עם קיסם האם הוא מוכן מבפנים.
מומלץ להגיש חם עם חמאה נמסה כמנה ראשונה או עם רוטב משובח של צלי כתוספת למנה עקרית. עם סחוג או בלעדיו, הכל הולך. אצלנו במשפחה אוכלים את זה גם כמנה ראשונה וגם כתוספת למנה עקרית, זוכרים – אם אפשר גם וגם, למה להסתפק באו 🙂
בתאבון
הכי טעים עם הרבה חמאה! בדוק!
🙂
אפרת, תודה רבה על הקרדיט וההקדשה. הייתי אומר שאת קצת נסחפת עם ה-'ימים כלילות', אבל ניחא.
אני שמח שהרעיון נקלט וקורם תפו"א וחמאה – התוצאה המאויירת נראית להפליא ומפעילה את הבלוטות בשלט-רחוק.
אני מסיק שהבובֶה המצולם (מצולמת?) ייגרס עד דק בארוחת הצהריים של היום – בתיאבון.
בתור אחת שצלחה את מבחן הבובה ודואגת להתמיד באכילתו בשקיקה, ובתור פולניה מושבעת, המלצה אישית וחמה במיוחד- את הבובה לאכול עם סלט ביצים ביתי ושמנמן… אין ספק שהשילוב מנצח בכל פעם… ואגב, בובה טעימה במיוחד (:
מתכון מנצח חצה עמים וארצות ואת חיכם של אלו שטעמו את טעמו של הבובה .גם אני נפגעתי והתמכרתי לטעמו של זה,ממליצה "בחום",(כי אז החמאה נמסה,,,)וחבל על הזמן רוצו ותנסו.
רעיון מצויין לשתף ואחלה שיתוף פירגון לכולם סבתא רחל גדעון ולך יקירתי ואהובתי.
ואנחנו שואלים איפה היה הבובה עד היום בארוחת שבת….?