98% מהילדים נחשפים לפורנוגרפיה – כך תשמרו על הילדים שלכם (חלק ב')

על פי הסטטיסטיקה היבשה כל ילד שלישי נחשף ו/או עלול להחשף לאלימות כלשהי ברשת הכוללת: פגיעות, הצקות, החרמות וכיו"ב ואם לא די באלה, אחד הנתונים המדאיגים ביותר הוא שבפרק זמן של 12 שניות נערים ונערות המצ'וטטים ברשת מקבלים בממוצע 4 הצעות מגונות או כאלה בעלות אופי מיני.

הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, התחלפה בשנים האחרונות בקלות הבלתי נתפשת בה נחשפים ילדים ובני נוער באמצעי התקשורת השונים ובכללם האינטרנט, למסרים מיניים, אלימים, פוגעניים ולתכנים בלתי הולמים באופן כללי. "השתתפות בקבוצת פייסבוק כזו או אחרת או אפילו סימון לייק יכולים להתפרש כשותפות לעבירה" מזהיר גלעד האן, שוטר בעבר ומרצה לעבירות ופשעי מחשב בהווה ומבהיר "לתת לילד שלך לגלוש באינטרנט בלי הדרכה, פיקוח וליווי צמודים זה כמו לתת לו מפתחות למכונית ולהגיד לו: סע ופגע בעצמך ובאחרים".

על פי מחקר הממ"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, משנת 2010: 80% מבני הנוער גולשים באינטרנט, רובם גולשים יותר משש שעות שבועיות. עוד על פי המחקר שנערך בקרב 40 מדינות באירופה ובצפון אמריקה, ישראל נמצאת במקום השני בהיקף השימוש של תלמידים באינטרנט. וסקר שנערך ב- 2006 מראה כי 60% מהילדים ובני הנוער מגילאי 9 ומעלה נחשפו לפורנוגרפיה ברשת וכ- 45% נחשפו לתמונות זוועה ולתכנים בלתי הולמים.

גלעד האן, חוקר ומרצה לעבירות ופשעי מחשב, חושף נתונים מדאיגים אף יותר לפיהם, מסקר שנערך מטעם המגזר החרדי בבתי ספר יסודיים בשנת 2013,  98 אחוזים מהילדים נחשפו לתכנים פורנוגרפים, מתוכם 70 אחוזים באופן מודע ופעיל והיתר באקראי ובשוגג. "הפתרון בידינו ההורים" מרגיע האן ופורט: זמן איכות שבועי ברשת של כעשר דקות עם כל אחד מהילדים במסגרתו תראו באילו אתרים הוא גולש, כיצד הוא מתמודד עם פופ-אפים ובאנרים במהלך הגלישה, דברו איתו על הסכנות ועל דרכי ההתמודדות ופתחו שיח גלוי. (עוד על דרכי ההתמודדות ועל איך ועל מה לדבר עם הילד ובאיזה גיל -בפסוט הקודם: "כן, גם הילד החמוד שלך צורך פורנוגרפיה! – מורה נבוכים חלק א'").

 "שלא תתבלבלו" אומר האן "ילדים בכיתות ג' כבר יודעים בדיוק במה דברים אמורים ולכן כדאי לנו להדביק את הפער ולפתוח שיח חסר בושה המתאים לרמתו של הילד, לידע ולשאלות שהוא שואל". האן טוען שכפי שלא ניתן להתעלם מהקידמה, כך לא ניתן לחסום את הילד מלפתוח פייסבוק, להתכתב בווטסאפ ומכך גם להחשף לפורנוגרפיה. "ילד שאתה מונע ממנו לאכול סוכריה ילך מחר למסיבה ויבלע 20 סוכריות, רצוי ללכת יד ביד עם הקידמה ולא להתנגד לה, אך במקביל חשוב ללמד ולהזהיר ולהיות עם היד על הדופק בכל רגע נתון".

בנוסף לעיסוק המחייב של האן כמרצה להורים, ילדים ולאנשי חינוך הוא גם מתנדב ומסייע, ללא כל תמורה, להורים מודאגים ולילדים שנפגעו ברשת. במסגרת ההתנדבות הוא ועוד 8 מתנדבים כמותו פיתחו לגוגל כרום לחצן מצוקה הנותן מענה להורים וילדים בזמן אמת. האן מספר שאת קשריו הענפים באינסטגרם ובווטסאפ אותם טיפח בשנות הקריירה שלו כשוטר, הוא מנצל כיום כדי להסיר תמונות פוגעניות, אתרים ופרופילים פקטיביים ברשתות החברתיות ובכלל. נאה דורש והוא גם מקיים וכאב לחמישה ילדיו הפרטיים הוא מקפיד לשבת ולהסביר כל פעם מחדש, לכל ילד בהתאם לגילו ולצרכיו מה מותר ומה אסור ברשת: "אני מבין שלא אוכל למנוע מבני בן ה-17 צפייה בפורנוגרפיה" הוא מכריז "אך אני מכוון אותו לצפייה נכונה ולתכנים הולמים ומחדד באוזניו מה מותר ומה אסור בהקשר הזה. אני מסביר לבתי הצעירה איך להעלות תמונות סלפי בצורה נכונה ולא חושפנית ומה אסור להעלות לרשת ומלמד את בני בן ה- 3 שמותר להיכנס רק לאתר "הופ" ומבקש ממנו שיקרא לי אם וכאשר הוא רואה חלון אחר או סרט וידאו שלא התכוון לראות".

לא ניתן לצפות שמורה שנכנסת לכיתה לכמה שעות שבועיות או מחנכת שיש לה 40 תלמידים תשים לב לכל אחד ואחת מהם. היה אפשר לצפות מבית הספר, כגוף מחנך, שיכניס הרצאות לחינוך מיני הרבה לפני כיתה ה' או ו', שיוסיף לתוכנית הלימודים הרצאות לילדים ולהורים על גלישה נכונה ברשת, על הסכנות, על הקווים הדקים בין מציאות לדמיון, בין אמיתי לוירטואלי. כך או כך, זה לא מוריד כהוא זה מהאחריות ההורית שלנו על ילדינו הפרטיים, הן בשיגרת היום- יום וגם ובמיוחד במרחב הוירטואלי.

והיגדת לבניך (ובנותיך)!

את עשרת הדיברות לגלישה בטוחה באינטרנט האן מבקש שנתלה במקום מרכזי בבית ונדאג לשנן אותן מפעם לפעם:

1.     כבדו את האחר – גם באינטרנט. "זכרו, לספר ולדווח זאת לא הלשנה, זאת אחריות חברית ממדרגה ראשונה גם ובמיוחד ברשת".
2.     שמירה על פרטיות – זכרו איך נכון להתצטלם, לא לצרף לרשימת החברים מי שאינו חבר במציאות, להתקין תוכנות מתאימות לפיקוח ובקרה, להפעיל הגדרות פרטיות ברשתות החברתיות, באינסטגרם, לסגור את ה- gps במצלמת הסמארטפון. שימרו על אלבומי התמונות שלכם ואל תשלחו תמונות לאנשים שאינכם מכירים.
3.     אחריות – לעולם אל תמסרו פרטים אישיים כגון: שם, טלפון, כתובת, בית ספר, חוגים, שעת סיום לימודים ופרטים אישיים נוספים. זה נכון ברשתות חברתיות, אתרים, משחקים ובאפליקציות השונות.
4.     חבר אמיתי הוא חבר מוחשי. הסבירו את ההבדל בין חבר אמיתי וחבר וירטואלי. גם ברשת לא מדברים עם אנשים לא מוכרים. אל תסכימו להיפגש עם חבר שהכרתם באינטרנט.
5.     מידע שמועלה לרשת נשאר שם לנצח, אין דרך חזרה.
6.     אל תקנו ואל תזמינו דברים מהאינטרנט ללא בדיקה ומחשבה. חשוב להסביר על תופעות של מרמה והונאה גם בהקשר הזה.
7.     לא להוריד אפליקציה שלא יודעים מה היא עושה.
8.     להתקין תוכנת אנטי וירוס למובייל ותוכנת הגנה למניעת גניבת מידע.
9.     התקינו את הכפתור האדום ודווחו בזמן פגיעה. "רק לפני שבוע הצלנו חיים של ילד שהסתגר בחדר ואיים להתאבד" מספר האן על חשיבות הכפתור.
10.   החשוב מכל: סימכו על החושים שלכם, אם משהו מעורר אצלכם עצבנות/אי נעימות או חשד – שתפו, ספרו, דווחו. "זכרו – אם נתעלם זה לא יעלם!".

"הידעתם ש "420" הוא קוד מוסכם לקנאביס?"

קיימות תוכנות רבות המפקחות על הגלישה ברשת, העיקרון ברובן הוא סינון המידע דרך מילות מפתח המייצגות את הנושא אותו ברצוננו לחסום: סקס, סמים, מכות, אובדנות, אלימות ועוד. חלק מהתוכנות אינן חוסמות את התוכן אלא מתריעות ומספקות להורה את נתוני הגלישה של הילד. "הכלל המנחה הוא כי כל הורה חייב לדעת את הסיסמא לנייד ולמחשב של הילד שלו וחייב מפעם לפעם לבדוק מה קורה שם והאם הילד עלול להיפגע או לפגוע באחרים" מדגיש האן ומספר על 4 אפשרויות החסימה העיקריות הקיימות ברשת:

• בדפדפני האינטרנט:  ניתן לחסום דרך הדפדפנים השונים תכנים מסוכנים לילדים לפי מילות מפתח כמו אלימות, סקס והימורים.
• תוכנה שמרטפית:  קיימות תוכנות ייעודיות שתפקידן לשמש מעין שמרטף לילד על ידי כך שהן אינן מאפשרות כניסה לאתרים שאינם מתאימים לגילו.
• כלים חיצוניים:  כלים שבהם מותקנת חומת אש (באנגלית: Firewall), מערכת לניטור וחסימת התקשרויות בלתי רצויות לרשת התקשורת או למחשב מסוים. ניתן להגדיר בה חסימה לאתרים המיועדים למבוגרים.
• חסימה מהספק עצמו: ניתן לפנות לספק האינטרנט ולבקש ממנו חסימה לאתרים למבוגרים.

אלה רק חלק מתוכנות הפיקוח השונות הקיימות בשוק:

רמזור – אפליקציה לפיקוח על הגלישה בפייסבוק.
פייסגארד – הינה תוכנת בקרה לנעשה בסמארטפון ובווטסאפ.
SagHar – שליחת צילום מסך לדוא"ל ההורה אחת לכמה דקות.
לחצן מצוקה או הכפתור האדום – מותקן בכרום ומאפשר קבלת סיוע להורים וילדים בזמן אמת.

פתרונות נוספים תוכלו למצוא כאן.

אחריות הורית היא לא מילה גסה, זה בידיים שלנו!