כן, גם הילד החמוד שלך צורך פורנוגרפיה! – מורה נבוכים חלק א'

על פי סקר שנערך בבתי ספר יסודיים בשנת 2013, כ- 98 אחוזים מהילדים נחשפו לתכנים פורנוגרפים, מתוכם 70 אחוזים באופן מודע ופעיל והיתר באקראי ובשוגג. הורים תתעוררו!

על מה לדבר עם הילדים? איך לגשת לשיחות על סקס ויחסים? מה מותר ומה אסור ואיך לייצר תקשורת פורה עם הילדים כבר מגיל צעיר? יפעת דננברג, מאמנת נוער ומנחת הורים, פגשה אותנו כדי לעשות לנו מעט סדר בבלאגן ואף נתנה לנו כלים מעשיים ליצירת דיאלוג מכיל, מאפשר ומחנך. "מדובר בדיאלוג הורים-וילדים בעידן של מרחבים דיגיטלים" היא מבהירה "התפקיד שלנו כהורים הוא להתוות דרך גם בעולם הוירטואלי והדיגיטלי וגם לדעת מתי לשים ברקסים". זהו פוסט ראשון מבין שניים שיעסקו הן בפן החינוכי/ רגשי של חשיפה לתכנים שאינם הולמים ודרכי ההתמודדות ופוסט נוסף שיעסוק בגלישה נכונה ברשת, הלכה למעשה, מהפן הפרקטי. אז מי אמר פורנוגרפיה?!

בעידן האינסטנט בו הכל קורה מהר יותר ומתחיל מוקדם יותר, המידע נגיש מתמיד והילדים עצמאיים הרבה יותר, גם גיל ההתבגרות מתחיל לתת את אותותיו הרבה יותר מוקדם. אם לפני שלושים שנה נכון היה שגיל ההתבגרות התחיל בסביבות גיל 13-12, מחקרים כיום מראים שכבר בגילאי 9-10 ניתן לראות את ניצניו של הגיל ואיתם, יד ביד מגיעה גם חשיפה מוקדמת לגיירויים וסקרנות שאולי לא הורגת את החתול אבל מורידה להורים שלו כמה שנים מהחיים. וכשכל אלה באים עם מידע זמין ונגיש לאינטרנט מהסמארטפון, אייפד וגישה למחשב כבר מגיל ארבע, אנחנו כהורים לא יכולים להרשות לעצמינו להישאר מאחור או להתפס לא מוכנים. יפעת דננברג, מאמנת נוער ומנחת הורים, בעלת "כלים קשובים" – הבית למשפחתיות מאוזנת וקשובה, טוענת שחינוך מיני מתחיל כבר בגיל אפס וההסברים וההכנות מותאמים לכל ילד, לפי דרישה ולפי מידת התעניינותו של הילד. "נגמר עידן הדבורים והחסידות, חשוב שהורים לא יבהלו משאלות שאינן קשורות רק למבנה האנטומי/פיזיולוגי ויהיו ערוכים לספק תשובות ברורות גם על סקס וגם ובעיקר על הפן הריגשי המתלווה אליו".

ילד בן 9 היום כבר יכול לחצות כביש לבד ויכול ללכת לבד לחבר שגר ברחוב המקביל. בדיוק כשם שנלמד אותו לחצות כביש, להיזהר בדרכים ולא לדבר עם זרים, יש חשיבות גדולה בהבהרת הסכנות האורבות לו גם במרחב הוירטואלי. זהו עולם מופלא הצופן בחובו הרבה מידע ומספק את סקרנותנו גם כמבוגרים ועל אחת כמה וכמה כילדים אך גלישה לא נכונה ולא מודעת עלולה לזמן סכנות וחשוב שהילד יהיה מצוייד בכל המידע הדרוש על מה כדאי ונכון לצפות, איך להימנע מחשיפה לתוכן לא הולם, עם מי לשוחח ברשת ומתי לשתף את ההורים. (הפוסט הבא על גלישה בטוחה מהפן הפרקטי מפי גלעד האן, שוטר בעבר ומרצה לעבירות ופשעי מחשב בהווה, כבר בתנור).

"פופ אפים ובאנרים לאתרי הכרויות ולאתרי סקס כאלה ואחרים קופצים בכל כמה דקות ומביאים את התכנים "לפתח הבית", מבהירה דננברג "אי אפשר להגיד "זה אסור", "זה רע", צריך לספק הסברים למה. גילוי אמפתיה לסקרנות הטבעית של הילד הינה בסיס ראוי לדיאלוג נכון".

–          איך נכון להסביר לילד בן 9-10 שנחשף לתוכן שאינו הולם מה נכון עבורו ומה לא?

"חשוב להסביר שהתכנים האלה אינם מתאימים לצפייה בגיל צעיר ועשויים לפגוע בילד מכיוון שלא רק שאינם משקפים את המציאות אלא הם מעוותים, מקצינים אותה ומוציאים אותה מהקשר, שהרי מדובר בשחקנים ובתעשייה מבויימת המציגה גדלים ואקטים שאינם תואמים את המציאות ואת מה שקורה בפועל, בחדרי חדרים. כשיגיע הגיל המתאים וכשהדברים יעשו מתוך אהבה, במסגרת מערכת יחסים הם יגלו עולם ומלואו". דננברג סוברת שהחשיפה לתוכן שהילד אינו מסוגל להכיל ולעכל רגשית מהוות פגיעה ומסבירה שאצל ילדים ונוער הנחשפים לסרטים הללו עלולה להווצר בעיה תפישתית של סקס ושל מערכות יחסים באופן כללי מכיוון שנוצרת אצלם הפרדה בין מין לזוגיות/ מערכת יחסים בריאה, לרבות הפן התקשורתי שבה הכולל שיחות על אהבה, גילויי רגשות ועוד. "כמבוגרים אנחנו מבינים שסקס מהווה רק רגל אחת במערכת יחסים נכונה ובריאה, המורכבת גם מחברות טובה ותקשורת, גירוי אינטלקטואלי ושותפות גורל בחוויות ובשגרת היום- יום וחשוב לשקף ולהסביר את זה גם לילדים".

דננברג טוענת ששיפוטיות הורית בסגנון "איזה נוער יש היום, תקוע כל היום רק מול מסכים ולא יודע לנהל דיאלוגים", אינה מן העניין. "אין כאן טוב ולא טוב, ישנה מציאות קיימת ואיתה צריכים להתמודד". התפקיד שלנו כהורים הוא להתוות דרך וגם לדעת לשים ברקסים כשצריך. בעידן בו זמינות המידע והטכנולוגיה מאפשרים וזמינים, כמעט ברור שלכל ילד יהיה סמארטפון ביום מן הימים, השאלה היא רק מתי. דננברג סוברת שחשוב לגבש קו הורי אחיד וברור לגבי העניין ולתקשר זאת לילד.

–          עד מתי אומרים לא לסמארטפון?

"עד שמרגישים שהילד כבר יוצא נפסד מהעניין כי בכיתה ו' למשל כל התקשורת מתנהלת בווטסאפ ואם לא יהיה לו סמארטפון הוא יישאר מחוץ לשיח הכיתתי". חשוב שיהיו גבולות ברורים בכל גיל אך בגיל ההתבגרות במיוחד זו מיומנות בפני עצמה, סוברת דננברג, מכיוון שגבולות נוקשים מדי עלולים לגרום למרד וגבולות רופפים מדי לחוסר ביטחון אצל הילד. יש לעודד דיאלוג פתוח כזה המאפשר לילד לשאול שאלות ולקבל מענה לכל שאלה ועניין. והכי חשוב, שהעמדה ההורית שלנו בסוגיות השונות תהיה מגובשת ומנומקת – אני יודע מה אני מרשה לילד שלי, מתי ולמה ואיזה ערך עומד מאחורי ההיתר או האיסור ובשלב הבא לתת הסבר גם לילד. "מהרגע הראשון בו הילד מקבל סמארטפון, חשוב שההורה ידע את הסיסמא וחשוב לתקשר לילד שבתור הורים הדואגים לשלומו ולבטחונו נבדוק מפעם לפעם את התכנים על המכשיר שלו. זה נכון גם בקשר למחשב הביתי".

–           איפה למעשה עובר הקו בין מעורבות הורית לבין חדירה לפרטיות?

"חובתנו כהורים לדאוג לבטחונו ולשלומו של הילד, בשום אופן אסור לנו לנצל את המידע שקראנו במכשיר הנייד שלו. חשוב לתת ולעודד את המרחב האישי ואת הפרטיות ויחד עם זאת להסביר שהדאגה אינה מגיעה ממקום חטטני אלא ממקום שומר, מגונן ומפקח, למען בטחונם האישי והרגשי".

יש לקחת בחשבון שלצריכת פורנוגרפיה יש השפעה כמו של סם או אלכוהול: זה מייצר הנאה גדולה, מספק סקרנות ובמקביל מאפשר בריחה מהמציאות, דברים שעלולים להוביל להתמכרות ורצון לצפות שוב ושוב בתכנים כדי לשחזר את ההנאה. החשיפה לתכנים לא הולמים של סקס, כמוהם כמו גם אלימות, מדע בדיוני ואחרים עלולים לגרום במקרים רבים לדמיונות מופרזים, לפחדים ולמצוקות אצל הילד. איך נכון להתייחס? "צריך לתת מקום לפחדים ולחששות באשר הם, לדבר עליהם בפתיחות ולעשות הפרדה בין הפחד, שהוא סוג של רגש, לבין ההגיון. במקביל, להחזיר אותם למחשבות החיוביות על העולם ולהיות עם אצבע על הדופק ולראות איך זה משפיע עליהם. במצב בו החששות והפחדים משפיעים ומפריעים לתפקוד היום-יומי או שהילד אינו מתנהג כתמול -שלשום, נכון וכדאי לפנות לאיש מקצוע המטפל בעזרת דמיון מודרך, טיפול התנהגותי ומקנה כלים יישומיים למיגור מחשבות רעות ופחדים".

–          איך נכון לגשת לנושא עם ילד בן 9-10?

"מגיל מאוד קטן צריך לעודד אותם לגעת בעצמם אך להדגיש כבר מגיל 3 שאלה דברים שעושים בפרטיות. בגיל מבוגר יותר יש מקום לשיח פתוח ומכיל המאפשר לילד/ה לשאול ולהגיד וגם להסביר אם הוא/היא יודעים מה הם משדרת כשהם שולחים בווטסאפ תמונות בפוזות כאלה ואחרות? מה לדעתם משדרת תמונה של שרבוב שפתיים ולמה התמונות האלה, אם הם מגיעות לידיים לא נכונות עלולות להסב להם נזק ועוגמת נפש.

–          עד מתי נכון להשאיר דלתות פתוחות במקלחת/ בשירותים בחוג בני הבית?

"אין לזה גיל" חורצת דננברג, "ברגע שזה מתחיל להביך את הילד או את ההורה, צריך לכבד את הפרטיות ולסגר את הדלת ובכלל, ילדים מגיל הגן כבר צריכים להכיר את הביטוי "הגוף שלי ברשותי" ולשמור על פרטיות מפני זרים".

דננברג ממליצה לדבר על הכל בפתיחות ולהקפיד על הכללים הבאים בעת קיום דיאלוג עם הילדים:

1. לנהל שיחות באופן חיובי: להסביר מה נכון ומה "כן" ולהבהיר מדוע ולא להגיד מה לא, להטיף מוסר או להבהיל "אם תעשה כך, יקרה לך כך וכך".
2. לנהל תקשורת המבוססת על יותר הסברים ממוקדים וקצרים ופחות חפירות, חידודים והדגשים.
3. יותר להקשיב ופתוח לדבר. להקפיד על הקשבה איכותית ממקום המאפשר שיחה נעימה ורגועה וכמובן פרטיות מבני משפחה אחרים ו/או זרים. לנהל שיחה המאפשרת לילד להגיד ולשתף ולהיות שותף שווה בדיאלוג. כל ילד בכל גיל רוצה להרגיש שיש מי שמתעניין בו, דואג לו ושאכפת לו.
4. הרבה חיזוקים חיוביים וכמה שפחות טענות.
5. להשתדל שהשיחות על נושאים חשובים יעשו באופן רציני וענייני ולהימנע בהן משימוש בציניות.
6. לעודד מחשבות חיוביות ושימוש בביטויים חיוביים ובונים וללוות אמרות בהסברים אינפורמטיביים והגיוניים.

–          עם מה חשוב לך שנצא מכאן?

"חשוב שהורים לא יפחדו או יתביישו לשאול, להתייעץ ולחשוב ביחד עם מישהו נוסף איך לגשת לעניין כזה או אחר. בסופו של יום כולנו הורים ואין נכון או לא נכון. העידן הוירטואלי הוא המציאות של המאה ה-21 וחשוב שנדע כולנו כיצד להתנהל איתה ובתוכה".

לסיום, משולחנה של הכותבת: משיחות כנות ופתוחות עם הילד שלכם בנושא, תופתעו לגלות שהוא מבין, יודע ונחשף להרבה יותר תוכן מכפי שהעזתם לחשוב, לשער או להעריך. תבדקו, תווכחו בעצמכם ושבו לשוחח.

ספרי ילדים בנושא:

1. המדריך הישראלי למתבגרים 10-12/ טלי רוזין וד"ר עמוס בר.
2. המדריך השלם לבני העשרה/  ג'ק ביילי.
3. מילדה לנערה/ ד"ר דליה ניסים ורונית ארגמן או מילד לנער/ רונית ארגמן.

הרצאות נוספות מיום העיון לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי, שנערך לפני כשבועיים במכללת אפקה בתל אביב:

איגוד האינטרנט הישראלי
גרים במרחב הדיגיטלי – ארנה היילינגר
פרטיות ברשתות חברתיות ואבטחת מידע – מורד שטרן