קורים של חלום/ אפרת סביר
פתאום, כשנדמה שהכל סוגר והשמש נחלשה
מנסה לשנות במעט את הגישה
ליום חדש יוצרת שברירי מהות
מחבקת את פחדיי ובוראת לי משמעות
מביטה אל קו האופק, מזהה שם רק צללית
הציפורים שבשמיים מזכירות לי חללית
כזו הנוסעת בזמן מנותקת מכבלים
אין זמן ואין מקום. יש רק רצף ארועים
תן להתרפק רק עוד קצת על רגעים
להבחין בקו הדק המתמשך של הדברים
תן לגעת, להריח, להרגיש הכי קרוב
רק להיות. לא להפסיק אף פעם לאהוב
על הקו הדק שבין שפיות לבלבול
כמו לוליין על חבל מתמידה, לא מסיגה את הגבול
עוד לילה. עוד לילה ועוד יום
דווקא כשהכל הופך סתמי פתאום
כשהשגרה גואה והקודש מתערבב בחול
אוחזת בעט, נצמדת למכחול
ומציירת לי מילים מילים. חיים שלמים ללא לאות
בוררת וטווה לי קורי חלום במציאות
("קורים של חלום" נכתב במרץ 2013)