להיות אמא

"אתה ואני ודי"

אני לא מתיימרת לכתוב פוסט דביק על אמהות, לא הפעם. גם לא על הציפיה, על התחושות, החוויות והמשמעות. לא על היחסים שלי עם האמא הפרטית שלי שהשתנו פלאים וקיבלו תפנית דרמטית, פנים נוספות ורבדים חדשים אחרי שנולדו ילדיי שלי. בנוסף לכל הלאווים, גם לא תשמעו אותי אומרת משפט כמו "תמיד חלמתי להיות אמא" פשוט כי אני כבר לא זוכרת על מה חלמתי, זה היה די מזמן 😉

גיליתי שכמו כל הדברים הטובים בעולם, גם האמהות, כפי שאני תופשת אותה, באה לידי ביטוי במבטים, במחוות הקטנות, בדברי היום- יום הכמוסים והנסתרים מעין כל. הם אלה שמסמלים עבורי, יותר מכל קלישאה או שיר, מה זה להיות אמא.

 ואלה הם:

1. לראות את העכברון המקומט הזה שיצא ממך לפני שעתיים ותכלס, נראה כמו טרול ולחשוב שהוא הדבר הכי יפה ומתוק בעולם.
2. לסבול מטחורים, תפרים, פיסורה וגודש בעת ובעונה אחת ולהגיד "לא נורא, זה היה שווה את זה".
3. לדעת שזה כנראה יעלה לך בניתוח הרמת חזה ובכל זאת להניק את שלושתם, למעלה משנה כל אחד.
4. לפתח יכולת למצוא תשובות לכל דבר וכך, כשאבא שלך אומר לך, תוך כדי הנקה, שזה לא נעים ושאולי כדאי שתסתירי קצת את החזה, את יורה לעברו "זה טבעי. תתייחס לזה כמו לבקבוק…"
5. לשבת לידו על הריצפה ולהקריא לו סיפורים במשך שעות רק כדי שיעשה קקי בסיר ואז להגיד "לא נורא מתוק אז כשיהיה לך קקי תגיד לי וננסה עוד פעם".
6. להגיד שוב ושוב, עשרות פעמים ביום: "אני סופרת עד שלוש…"
7. לחכות לראשון בספטמבר כדי שיכנס כבר לגן ואז לבכות לך בשקט באוטו.
8. למחוא כפיים בהתלהבות כשהוא "עושה" בסיר כאילו שמעת עכשיו בלייב את הסימפוניה החמישית של בטהובן.
9. לא לישון בלילה כי כואב לו או להתעורר 4 פעמים בלילה רק כדי לבדוק שהוא מכוסה.
10. לראות מישהי שהרגע ילדה ולתת לה לפחות עצה אחת "מאמא מנוסה".
11. לתפוס את עצמך מדברת אליו בקול ילדותי ודבילי ואז להיזכר שהוא כבר בן 8 (ובוהה בך עכשיו כאילו נפלת מהירח).
12. להיות אמא זה לזכור להביא לו בגדים יבשים להחלפה אחרי הים ולהישאר בעצמך עם בגד ים רטוב עד שמגיעים הביתה.
13. להגיד לו/לה: "שמעת את אבא. מה שאבא אמר" ואחר כך לסגור את הדלת של חדר השינה ולריב עם אבא ריב קולני על "מה שאבא אמר".
14. למרות שהבטחת לעצמך שבחיים לא תגידי משפטים של הורים, את מוצאת את עצמך אומרת לו ללבוש סוודר כי קר (לך).
15. ועוד: "מי שלא אוכל, לא מקבל קינוח".
16. למצוא את עצמך מזמזמת את השיר של יובל המבולבל או של סמי הכבאי.
17. לנקות לו את האף עם היד כי לא מצאת נייר טואלט ולקוות שאף אחד לא ראה.
18. לקלוט שמישהו ראה אותך מנקה לו את האף ולשמוע את עצמך אומרת: "סתם, היה לו איזה לכלוך".
19. לצאת עם בן הזוג שלך לבית קפה בערב ולהבין שכל הדייט דיברתם רק על הילדים.
20. להסתכל עליו בערגה כי הוא עשה או אמר הרגע משהו שבדיוק הזכיר לך את עצמך.
21. ובהמשך לסעיף הקודם, להבין שהריבים הכי גדולים שלך עם הגדולה סבים סביב הדמיון המשווע בינכן ולקלוט שכשאת כועסת עליה את בעצם כועסת על עצמך ועל תכונות שלך שאת מזהה אצלה.
22. להגיד לו שאת סומכת עליו שאם משהו מפריע לו שילך לדבר עם המורה ואז "לתפוס שיחה" קטנה עם המורה כשהוא לא בסביבה.
23. להעלות תמונה שלו לפייסבוק, למרוח חיוך על השפתיים ולחשוב שכולם בטוחים, בדיוק כמוך, שהוא פשוט מושלם.
24. לעשות ויתורים כואבים בקריירה ולספר לכולם, כולל לעצמך, ש"משפחה היא מעל הכל".
25. להתנדנד איתו על נדנדה או לטפס איתו על עץ ולהרגיש שאת האמא הכי קולית בעולם. לחלופין, לעלות איתה על ה"בלאק ממבה" בלונה פארק ולהרגיש הכי זקנה-פחדנית.
26. לתת לו לנצח אותך בטאקי ולהגיד לו "כל הכבוד, איך עשית את זה, אתה אלוף".
27. שנתיים אחרי, להפסיק לתת לו לנצח אותך בטאקי, שח-מט או משחק הזכרון ולהבין שהוא כבר נותן לך מדי פעם לנצח אותו כדי שאת תרגישי טוב עם עצמך.
28. לראות ילד גדול שמציק לו בגינה הציבורית ולרצות לתת לילד הזה "איזה אחת" למרות שאת בכלל נגד אלימות.
29. למצוא את עצמך עושה במקומו דגם של סוכה או של משה בתיבה באחת עשרה בלילה כי הוא נזכר שיש שיעורים למחר.
30. לאכול שאריות של ארטיק זיבלונים למרות שמראש התחשק לך טילון.
31. להגיד שוב ושוב "אם תעשה את זה שוב, אני לא יודעת מה אני עושה לך" וכמובן, לא לעשות לו כלום.
32. לשחק אותה "סופר נני" כשהם רבים ולמרות שבא לך להרוג מישהו, לשמוע את עצמך אומרת: "חמודים, אני לא שוטרת, תסתדרו לבד".
33. לא לשחק אותה "סופר נני" ולשמוע את עצמך צועקת כמו זקנה נרגנית "אולי די, אפשר שקט בבית הזה".
34. להכין להם פופקורן כשהם רואים סרט בטלוויזיה, להרגיש משקיענית ואז לרוץ לרפרש את הפייסבוק.
35. להגיד לה "בואי נחשוב ביחד" כשאת עוזרת לה בשיעורים ואחר כך לגלות לה את התשובה…
36. לא לגלות לה את התשובה בשיעורים ולהגיד לה: "תשאלי את גוגל".
37. להגיד לו "תתקשר לאבא תשאל מה שלומו (ומתי הוא כבר חוזר הביתה???)"
38. לרצות לברוח לקצה השני של העולם כדי "להיזרק על איזה חוף" ולהבין שזה יתאפשר, אולי, רק בעוד 14 שנה, אחרי שהקטן יתגייס.
39. לראות ברשימת 3 הדברים שתקחי איתך לאי בודד את המילה: מגבונים…
40. לשמוע את בכורתך מלשינה עליך לאמא שלך, משהו בנוסח "סבתא, אמא לא מרשה לי" ואת אמא שלך בתמורה, מצודדת בבת ונוזפת בך.
41. בהמשך, לשמוע את אותה בכורה שרה לך בלעג "אמא מבטיחה וסבתא מקיימת" ולחייך בנימוס תוך שאת מנסה להדחיק את המחשבה שמסתובבת לך בראש על כמה כפויי טובה "הילדים של היום".
42. לשוויץ בתעודות שלהם ולהרגיש איך הלב מתפוצץ מגאווה כאילו הם זכו במדליה אולימפית.
43. למרות עשרות תרגולים על יבש, למצוא את עצמך נבוכה בכל פעם מחדש כשמישהו מהם שואל: "אז איך באים ילדים לעולם?" ולחשוב בינך לבינך "חבל שהם כבר לא אוכלים יותר את הסיפור של החסידה"…
44. להגיד להם: "תנו לי 2 דקות של שקט" או "עכשיו אמא נחה" ואז להתגנב למרפסת להפעיל מכונת כביסה, כאילו שזה השקט האולטימטיבי לו ייחלת.
45. לקטר על בעיות בכיתה שלו/שלה, להתנדב לועד הכיתתי כדי שדברים יראו אחרת ואז- להמשיך לקטר על זה שאת בועד.
46. להביא ארנבים הביתה למרות שברור לך שאת תהיי זאת שתנקה ותאכיל אותם בסופו של דבר או לקנות לה פלאפון, למרות ההתנגדות העקרונית שלך לעניין, רק כדי לראות אותה מאושרת (וגם כדי שתרד ממך כבר…)
47. להגיד בפעם השלישית היום: "טוב, אבל ממתק אחרון ודי!"
48. לרצות לכווצ'ץ אותו לפעמים גם כשהוא כבר אומר לך "אמא די, את עושה לי בושות (רק לא ליד החבר'ה מהטירונות)…"
49. להרגיש שאת נהג מונית, אחות רחמניה, מומו הליצן ושולה הגננת, בעת ובעונה אחת ולהבין שחוץ מסמי הכבאי, את יכולה להיות כמעט כל מה שבא לך, או לו…
50. להגיד להם "אולי די עם מסכים להיום" ולהגניב בעצמך מבט חטוף בווטסאפ.
51. לספר להם על טבעונות ובאותה נשימה להכין להם חביתה "כי זה חשוב לגדילה".
52. לשמוע את עצמך אומרת: "זאת הפעם האחרונה שאת נשארת לראות האח הגדול, אחר כך את לא מצליחה לקום בבוקר" ולשמוע את האמצעי אומר לך: "אמא, אנחנו כבר לא מאמינים, את כל פעם אומרת את זה".
53. לשאול: "אז, סיימת את השיעורים של היום" ולהרגיש אנחת רווחה כשהתשובה חיובית.
54. לקבל מיליון הודעות בווטסאפ משלושים קבוצות שונות של החוגים, צופים, בי"ס, צהרון ועדיין לחייך כשמעלים תמונות מהפעילות של א'2 ב"בית מארח".
55. להגיד לו כ"שתגדל תבין" ואחר כך לתהות איך זה שאת עוד לא הבנת.
56. למצוא את עצמך מתכתבת עם אמהות מהכיתה של הבת "האם מותר פס שחור בעיניים כשהולכים למסיבת בת מצווש".
57. להתווכח עם הגדולה שבוק בת מצווש זה כל כך מיותר ולמחרת כבר לברר על צלמים.
58. לנסוע פעם בשבוע לגבעתיים כי האמצעי שלך מתעניין באסטרונומיה ו"יש חוג של המדען הראשי".
59. להירדם בתשע בערב כשאת משכיבה את הקטן לישון.
60. לדבר עם בעלך באנגלית כדי שהילדים לא יבינו ואז לשמוע את הגדולה עונה לך. באנגלית.
61. להגיד "עכשיו אני" ולקבוע עם חברה יום כיף בתל אביב ואז לחזור עם שקיות. לילדים.
62. למצוא את עצמך עושה יצורים מפלסטלינה או לומדת על גלקסיית שביל החלב או שניהם ביחד.
63. בכל יום מחדש להחסיר פעימה לפני המפגש איתם בסוף יום עבודה.
64. להזכיר לעצמך שאין אמא מושלמת יש אמא שלמה ולהמשיך להתייסר שאת לא עושה איתם מספיק "זמן איכות".
65. להרגיש איך לאט לאט, למרות מחאותייך, את הופכת להיות בדיוק, אבל בדיוק, כמו ההורים שלך ולא להעיז להודות בזה בקול רם.

מה זה בשבילך להיות אמא?