יום נישואין שמח!
כשנגמרות המילים ומתחילה מציאות
בתפר הדק בין שכרון ללאות
כשאנחנו נגמרים, שם אני מתחילה
במקום בו חיבוק אמיתי מחליף כל מילה
ואם עייפתי, רגליי יחפשו את המקום הבטוח
בו, נטולת מסיכות, אוכל רק לנוח
יודעת, אלה ידייך שילטפו את ראשי
שומעת כל מילה, גם כשאתה חרישי
הידיים רק מבקשות לדעת
הלב רוצה אותך קרוב, הוא רק רוצה לגעת
שתיקה תהומית היא אינה הודיה
הנפש מחפשת תשובות – היה, לא היה?
אז אני מאבדת אותי בתוכי לדעת
ומחשבות בי גואות, כן יודעת, לא יודעת
ממצולות הנפש, מתהום הנשייה, לוחשת, לא אומרת מילה
רק כשאתה מסיים, שם אני מתחילה
ובתוך בליל הזיות, רצונות וצללים
מזככת תחושות, בוררת מילים
ובתוך הטירוף של נפש, של גוף
רוצה אליך
