אוכל, קדימה אוכל!

אמנם לא טור טיפוסי אך כזה שנתבקשתי לכתוב לאחד האתרים המובילים והרי הוא לפניכם:

כמעט בכל בית, לפחות פעם ביום נוצר אישיו סביב נושא האוכל לילדים, אז כדי לעשות קצת סדר בבלאגן יצאנו לבדוק מה כדאי ובריא לאכול בבוקר לפני שיוצאים לגן ולבית הספר? האם הסברה לפיה ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום היא לא יותר מאגדה אורבנית? ולספק הצצה נדירה לשאלת מיליון הדולר, זו שתמיד רצינו לדעת אך לא העזנו לשאול – "מה אוכלים בבתים אחרים?"

הבוקר הגיע, מהר מן הצפוי ואיתו ההתארגנות לגן, לבית הספר ולעבודה. מרפי, כהרגלו, עושה עבודה יסודית ומוכיח שלמרות שהמערכת כבר מסודרת בתיק מהערב הקודם והבגדים מקופלים אחר הכבוד על הכסא ליד המיטה, תמיד יגיע השלב בו נעמוד ליד דלת הכניסה ברבע לשמונה ונחפש נעל אבודה, נעשה קוקו בחטף או נתלבט בסוגייה מה לתת להם לאכול שיהיה קצת יותר מזין מעוגיה ומהיר יותר מלהשקיע בארוחת בוקר ישראלית מסורתית עם מטבלים ומנות.

כמובן שלפני שנדבר על ה"מה", חשוב וכדאי ליישר קו בנוגע ל"איך" שבענייני אוכל לילדים מקבל משנה תוקף אדיר. איך אנחנו מעבירים את המסר או אילו הרגלי אכילה אנו מקנים לילדנו? האם יש לפחות ארוחה מסודרת אחת ביום בה אנחנו מסובים לשולחן לארוחה מסודרת עם הילדים או שמא מעדיפים "לאכול בשקט" מיד אחרי שאלה ילכו לישון? האם אנחנו שמים דגש על אכילת שלוש ארוחות מסודרות, פירות וירקות או מנשנשים בחשאי ומקווים שהילדים לא יראו אותנו זוללים שורות שלמות של שוקולד בזו אחר זו, בהחבא?

מיותר לציין שהילדים שלנו רואים הכל ומבינים הכל גם בלי שנכביר במילים. אם נאמר לילד כמה חשוב לאכול פירות אך בעצמנו לא נאכל ולו פרי אחד לאורך היום או נלמדו כמה חשובה ומרווה שתיית מים אך בעצמנו נשתה קפה ודיאט קולה, לא ירחק היום והוא יאמץ את ההרגל. גם כאן מרפי עושה עבודה לא רעה וכמובן שהם יחקו דווקא את הדברים הקטנים ביותר שאנחנו כל כך מקווים שיעלמו מעינהם הבוחנות.

ארוחת בוקר – הארוחה החשובה ביום, האמנם?

"אכול בבוקר כמו מלך, בצהרים כמו נסיך ובערב כמו עני. כך תהיה בריא", טען הרמב"ם, כבר לפני שבע מאות שנה. מאז ועד היום קמו תיאוריות שונות ומחקרים שניסו לבחון האם זו אמת או בדיה. גם מחקרים בימינו ממשיכים לטעון כי חשיבותה של ארוחת הבוקר גדולה ויש קשר הדוק בינה ובין התפקוד היומי ובכלל. מעבר לגדילה ולהתפתחות תקינה, היא אחראית על שיפור הזיכרון וזו המאפשרת ריכוז גבוה יותר בתהליך הלמידה, מסייעת לעירנות, לתחושת ויטאליות ואף משפיעה על מצב רוחו של הילד במהלך היום. אותם מחקרים אף מצאו שילדים בעלי עודף משקל צורכים פחות קלוריות בארוחת הבוקר ולעיתים אף מדלגים עליה ומנגד, צורכים יותר קלוריות בארוחת הערב, בהשוואה לילדים בעלי משקל תקין.

מיה בן אבו, תזונאית בעלת ניסיון רב בטיפול בילדים ובנוער, ליקטה עבורנו כמה רעיונות מעניינים וקלילים לארוחת בוקר קצרצרה, כזו שאפשר לאכול גם באוטו או בדרך לגן ולבית הספר, הרבה לפני הכריך של עשר.

"באופן כללי אני ממליצה להקדיש אפילו כמה דקות לארוחה קצרה לפני היציאה מהבית, ארוחה "על הדרך" פחות מומלצת כי היא לא נותנת לאוכל את מיקומו הראוי ונעשית בהישח הדעת אבל אם אין ברירה אז אין ברירה":

1. יוגורט לבן עם חתיכות פרי – הדגש הוא על יוגורט לבן, חלק, ללא סוכרים מיותרים. ניתן לקחת לדרך כפית חד פעמית.
2. צנים עם ממרח – מומלץ  לחם מדגנים מלאים במקום לחם לבן. זמן הפירוק שלו ארוך יותר ולכן הוא מאפשר זמן ריכוז ארוך יותר.
3. ביצה קשה עם פרוסת לחם. לממהרים, ניתן להכין את הביצה בערב הקודם ורק לחממה בבוקר.
4. קורנפלקס – עם או בלי חלב – גם כאן חשוב להקפיד על דגנים מלאים ובלי תוספות סוכר.
5. כוס חלב ומלפפון או פרי טרי לדרך – "זה בהחלט גוד אינף" אומרת בן אבו ומבהירה שחשוב לשלוח את הילד לגן או לבית הספר עם בקבוק מים בלבד ולא "לצ'פר" אותו עם מיצים למניהם.

האריה שאהב תות

התייחסות עניינית ומדוייקת לסוגיית האוכל מצאנו גם בספר "האריה שאהב תות" לפיו, בדרך כלל יעדיפו ילדים את מה שאין, את מה שנגמר או פשוט את מה שיש לילדים אחרים. דווקא מוסר ההשכל בסוף הספר מגלה להם את מה שאנחנו כבר יודעים, כמה חשוב להקשיב לאמא ולאכול את מה שיש בבית.

ארוחת הערב לא מאחרת להגיע ומשפטים כמו "עוד פעם טוסט", "אוף, לא בא לי ביצה" נזרקים שוב לחלל החדר. כשאני הייתי ילדה, אמא שלי מיד היתה שואלת "מה העניין? מה אוכלים בבתים אחרים?". גם אנחנו  כילדים חשבנו שהדשא של השכן ירוק יותר, או במקרה הזה, שהעגבניה שלו הרבה יותר עסיסית וטעימה. אז רק למען הסר ספק, ערכנו משאל קצר בסביבתנו הקרובה ואנו גאים לספק לכם הצצה חפוזה לשולחנם של השכנים. אלה חמש ארוחות הערב הנפוצות ביותר בקרב הנשאלים:

1. ביצה וסלט
2. פיצה, טוסט או פיצה מפיתה
3. קורנפלקס עם חלב
4. פסטה, אורז או פתיתים והמחמירות מוסיפות גם שניצל "רק כדי לוודא שהקטנים אכלו את מנת הבשר היומית שלהם".
5. ובחורף – מרקים חמים, עם או בלי שקדי מרק.

"בא לי קינוח"

הסתיימה הארוחה והילד צועק "בא לי קינוח"? בן אבו ממליצה לאכול משהו מתוק כארוחת ביניים ולא לעגן את המנהג של אכילת מתוק בסמוך לארוחה "זה לא טוב לתהליך העיכול" היא מבהירה ומחדדת "כדאי לחכות עם הקינוח כשעתיים אחרי הארוחה. אפשר לקוות שעד אז הם ישכחו מהעניין" היא אומרת בחיוך "וגם אם לא, המרחק מהארוחה וניתוק הקשר הישיר בין אוכל מזין וקינוח הם טובים דיים".

אז לקינוח, איזו נקודה הכי חשוב לך לחדד בקשר לאוכל אצל ילדים?

"לא להעניש באמצעות אוכל ולא לתת אוכל או קינוח כפרס. רצוי להפטר מהמשפט "אם לא תאכל, לא תקבל קינוח ולאמץ במקומו את המשפט "אם לא תאכל, פשוט תשאר רעב".