מבדק קטן בן כמה דקות ילמד אתכם על עצמכם יותר משחשבתם:
באיזה טלפון נייד אתם משתמשים? אייפון? אנדרואיד? והאם כבר אימצתם את המהפכה החדשה בתחום הסלולר ועברתם להוט מובייל או לגולן תקשורת?!
האם יש לכם אייפד שלא לצורכי עבודה והאם רכשתם כבר איירובוט לניקוי הבית?
האם שיחקתם בדבקות ב"פארם וויל", "אנגרי בירדז" או פיתחתם את טכניקות הציור שלכם ב"דרו סמטינג" בחודשים האחרונים?
וכמובן, כשיוצא מוצר חדש, טכנולוגיה מתקדמת או אפליקציה שלא הכרתם, האם אתם ממהרים לדגום ולנסות אותה?
בשבוע שעבר הייתי בהשקה של גאדג'ט חדש – סלאריקס (Cellarix), ארנק סלולרי המאפשר להעביר ולקבל סכומי כסף לנייד וממנו, בלי חשיבות לסוג מכשיר הסלולר שברשותכם. הדבר גרם לי להרהר לא מעט אודות שינויים טכנולוגיים, מה עמדתי בעניין ואיפה אני על הסקאלה.
דבר אחד, לפחות, ברור לי מעבר לכל צל של ספק, אני מאלה שאוהבים לשמוע על חידושים כאלה בדיוק כשהם קורים אבל בודקת על בשרי רק אחרי שקיבלתי המלצות ממקור ראשון- ממישהו שניסה, בדק ויכול כבר לספר לחבר'ה ואז זה היכה בי, או בעצם לא ממש אז, שה"מאמצים המוקדמים", אלה הראשונים המנסים על בשרם והראשונים לשתף הם לרוב אותם אנשים ואני כנראה איני נמנית איתם. עם אלה שאינם מפחדים משינויים, שאין בהם ולו קמצוץ של טכנופוביה בשום צורה או גוון ואלה שבסופו של יום, זו אני שהולכת לקבל מהם דעה כשאני כבר נזכרת שהגיע הזמן להבין על מה כולם מדברים. אם כך, כנראה שאיני מקדימה את זמני.
נקודה נוספת שלא נותנת לי מנוח כבר תקופה לא מבוטלת היא עניין המוסכמות. כל כך הרבה מוסכמות שאנחנו חיים לפיהם לעיתים חיים שלמים ומקבלים אותן כמובן מאליו ומבלי להטיל בהן דופי. מבלי לשאול שאלות ומבלי להרהר האם הן עדיין מתאימות לנו או האם התאימו אי פעם. למשל: האם זה שנודלתי קרניבורית וחונכתי כמה חשוב לאכול בשר (או עוף) בכל יום בשבוע מספיק כדי שאמשיך לאכול בשר כל חיי? נולדתי חילונית ואת עיקר הידע על הדת צברתי משיעורי תורה בבית ספר ומארוחות שבת בבית סבי וסבתי ז"ל שהיו אנשים מאמינים ויראי שמיים. האם זה מספיק כדי להחליט מה נכון לי? וארנק, האם הוא חייב להיות מוחשי/ ויזואלי?!
ומה על סלאריקס, המוצר החדש אליו התוודעתי בשבוע שעבר? אם הכל הופך ממוחשב וווירטואלי מדוע שגם הארנק לא יהיה כזה?! שהרי זה פותר את ההתעסקות עם כסף קטן ובכלל, קניות, שרותים, תשלומים ויכול לחסוך לי קפיצות חוזרות ונישנות לכספומט בכל שבוע. הבנתי שהמאמצים המאוד מוקדמים שלו אפילו מעבירים באמצעותו כסף כמתנת חתונה או בר מצווה והכל בלחיצת כפתור מהנייד האישי. הדבר הגניב למוחי הרהור נוסף: האם מתקרב הקץ לארנק המוחשי, הגדוש לעייפה בכרטיסי מועדון, כרטיסי אשראי ופנקסי צ'קים? האם הכל נמצא במרחק נגיעה וכל שעלינו לעשות הוא רק לשנות גישה וטכניקה ולהחליף את "ספירת ההרצלים" בקבלת הודעות סמס על סכום כסף שהועבר לרשותנו ולקבלו דרך כרטיס האשראי או בסניף בנק הדואר הסמוך. יוצאת לבדוק את הדברים לאשורם, נטולת ציניות או דיעות קדומות ומזמינה אתכם לעצור ולחשוב איפה אתם על הסקאלה של אימוץ טכנולוגיות חדשות, להרהר מהן אותן מוסכמות לפיהן אתם חיים ואם הן עדיין מתאימות לכם ומשקפות נכונה את מי שאתם ואם בא לכם, תציצו גם בסלאריקס או כאן בפייסבוק וספרו מה דעתם.