הבשורה על פי רוטר

הכתבה פורסמה במעריב ("זמן השרון" ו"זמן נתניה") ב -4.11.11

עד לפני 6 שנים חי ערן רוטר (41), תושב כפר הס, חיים שיגרתיים של איש משפחה ויועץ עסקי מוערך. אך כל זה השתנה כשהתפרצה בגופו מחלת הקרוהן (מחלת מעיים דלקתית, כרונית, חשוכת המרפא) שאיימה לכלות את אושרו. הוא נאלץ להפסיק לעבוד והתאשפז תכופות, דבר שהוביל להתדרדרות כלכלית וכמעט עשה שמות גם ביחסים עם אישתו. רק אימון בריאות אלטרנטיבי שעבר (בשילוב עם טיפול קונבנציונאלי תרופתי) בלם את ההתדרדרות במצבו. כיום הוא מלווה בעצמו חולים יחידים וקבוצות ומתאמן לאחת מתחרויות הספורט הקשות ביותר – "איש הברזל".

הגעתי לביתו בציפייה לפגוש איש כחוש, דבר המאפיין פעמים רבות את החולים במחלה. החזות הצעירה ומבנה הגוף האתלטי, שלא מזכיר ולו ברמז את מה שהתחולל בתוכו בשנים האחרונות, הפתיעו אותי. לא היה כל סימן ל -14 הקילומטרים שאותם הספיק לגמוא לפני הפגישה ורק הבית השטוף והנקי העיד על ההספק שלו בשעות הבוקר המוקדמות. בשטף כמעט חסר מעצורים שטח רוטר את סיפור חייו, תוך שהוא מתבל אותו בתובנות שרכש במהלך החיים.

גר בשירותים

רוטר גדל בכפר שמריהו כבן בכור למשפחה של חמש נפשות וכשהיה בכיתה ג' נסע עם משפחתו, בעקבות עבודתו של האב, להתגורר בטורקיה, שם למד בבית הספר האמריקאי. כשנה לאחר מכן המשיכה המשפחה בנדודיה לארצות הברית והתגוררה בבוסטון ובניו יורק. לאחר שסיים את התיכון חזר רוטר לארץ להכנות ולגיבושים לקראת הגיוס המיוחל לצה"ל. כמה שנים לאחר מכן הוא נישא לריקי, חברתו מגיל 18, ויחד הם הביאו שלושה ילדים ובנו את ביתם בכפר הס. החיים שלו היו שיגרתיים למדי, עד לפני שש שנים, אז תקפה אותו מחלת הקרוהן. "בדיוק עזבתי את תפקידי כסמנכ"ל שיווק חו"ל במפעל יצרני במרכז הארץ ויצאתי לדרך עצמאית כיועץ עסקי", הוא מספר. "ואז, במרחק פסיעות ספורות ממשבר גיל ה- 40, הרגשתי שהגוף פשוט בוגד בי. זו היתה תקופה איומה. סבלתי יום ולילה מכאבים עזים. מרגע שפורצת המחלה, מדובר בעליות וירידות במצב הפיזי והבריאותי ובכאבים חדים ובלתי נסבלים. במצבים הגרועים ביותר אתה לא נכנס הרבה לשירותים, אתה פשוט גר שם ומפעם לפעם יוצא החוצה".

בשלבים הראשונים של המחלה האמין רוטר כי טיפול תרופתי יכניע אותה, עד שהבין כי מדובר במחלה מורכבת מאוד שמצריכה טיפול והתייחסות אחרת. האסימון נפל כשהוא לא הצליח לסיים את מירוץ רעננה והובהל ממסלול המירוצים מיובש וסובל מדלקת ריאות היישר לבית החולים. "הגוף פשוט לא יכול היה לשאת את העומס. הוא ניסה לאותת לי תקופה ארוכה ולא קראתי את האותות. המערכת החיסונית שלי היתה חלשה מאוד בגלל הטיפול התרופתי שקיבלתי", הוא מסביר.

במשך תקופה ארוכה חי רוטר בהכחשה גמורה של המחלה, הוא לא היה קשוב לגופו ולא באמת התמודד. מצב בריאותו הרעוע המשיך להחריף והוא נאלץ להפסיק את עבודתו כיועץ עסקי, דבר שפגע במצבה הכלכלי של משפחתו, הוביל גם להידרדרות נפשית וכמעט עלה לו בזוגיות ארוכת השנים עם אשתו. "הרגשתי שאני נופל לתהום", הוא אומר. למרות המחלה, הוא ניסה להמשיך ולנהל אורך חיים תקין ככל שהתאפשר ומפעם לפעם היה מקבל תזכורת מגופו שהוא עדיין לא בריא ושלא ניתן יהיה להמשיךולהתעלם מהמצב לאורך זמן.

במקביל לטיפול התרופתי הקונבנציונלי, החלו בני הזוג רוטר ללכת לאימון זוגי במטרה לשקם את חיי הנישואים שהלכו וגוועו בעקבות מחלתו. "מהר מאוד הפך האימון הזוגי לאימון האישי שלי. הבנתי שרק בעזרת אימון עצמי ופיתוח סובלנות והקשבה לגוף שלי אוכל לשפר את מצבי ובמקביל לשיפור העצמי גם חיי הזוגיות ישתפרו, וכך אכן היה".

לימודי האימון שהתחילו אצלו במטרה לחזור לעולם העיסקי ולתפקידו כמנהל שיווק, גרמו לו לשיפור נפשי, גופני ומנטלי. הוא החל בדיאטת פחמימות שסייעה לו לשמר את רמת החיידקים הנמצאים במערכת העיכול ושיפרה את המצב הדלקתי. במקביל, האימון גרם לו להיות מודע יותר לתהליכים המתרחשים בגופו. בזו אחר זו החלו התובנות להפוך למעשים ורוטר הרגיש כי השליטה על גופו שבה אליו. "שמתי לב שעד לאותו שלב התנהלתי מתוך פחדים וכעסים, דבר שרק החליש אותי ואת בריאותי שהיתה במצב רעוע ממילא. מרגע שהתחלתי את האימון לקחתי מחדש אחריות למצבי".

תקשיבו לגוף

בפעם הראשונה בחייו ניצבה מולו מראה גדולה והפעם הוא בחר שלא להמשיך ולהתעלם ממה שקורה לו, אלא לקחת אחריות על מצבו ולפעול באופן אקטיבי לשיפור המצב. הוא הסתייע באימון לבריאות ובטיפול בדמיון מודרך ולמד את הדרך לחיות בשלום עם המחלה. אז גמלה בליבו ההחלטה לאמן ולסייע גם לחולים נוספים. בשנה האחרונה הוא ממשיך ומפתח את שיטת אימון הבריאות ומלווה קבוצות וסדנאות בבתי חולים ברחבי הארץ יחד עם עדי זוסמן, דיאטנית קלינית, שאותה הכיר במהלך אחד מקורסי האימון שעבר בעצמו. הוא חזר להתאמן בשחייה, ריצה ואופניים באופן שוטף וכבר התחרה מאז בתחרויות ריצה שונות ובטריאתלון. בימים אלה הוא מתאמן לתחרות הספורט הקשה מכולן "איש הברזל".

הטריאתלון ואיש הברזל הן תחרויות שמצריכות תעצומות נפש אדירות, ריכוז וכוח רצון לפרקי זמן ארוכים. איך צולחים תחרות אינטנסיבית כזו?

"לפני תחרות גדולה למדתי להביא את עצמי למצב מדיטטבי כמעט, שבו הגוף רפוי ורגוע וכך גם הנפש. האימונים ממלאים אותי. זה הדבר היחיד כמעט שאני עושה נטו עבור עצמי וזה עוזר לי להרגיש ולהתחבר לכאן ועכשיו. אני לומד להנות מהדרך ומתפנה במהלך התחרות והאימונים להסתכל גם על העצים ולהקשיב לציוץ הציפורים".

לאחרונה, ולאחר הורדה הדרגתית של מינוני התרופות, הוא הפסיק לגמרי ליטול אותן ומגדיר עצמו כאדם בריא שלמד לחיות בשלום ובדו-קיום עם המחלה הכרונית שלו. הוא חזר למירוצים ולתחרויות שבהם השתתף לפני המחלה ואף שיפר את ביצועיו באופן מרשים. הוא מתאמן לפחות שלוש פעמים בשבוע ומשלב אימוני ריצה, שחיה ואופניים. לפני תחרויות גדולות הוא מתאמן כמעט כל יום ובסך הכל כ- 15 שעות בשבוע. "הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה" , הוא מסכם. "הוא נותן סימנים מובהקים למה נכון לנו ולמה לא וכל שעלינו לעשות הוא ללמוד לקרוא את הסימנים האלה ולהתייחס אליהם".

השילוב הנכון בין תזונה נכונה, אימוני ספורט ואימון בריאות שיפר את מצבו וכיום הוא מבקש להעביר את המסר שקיבל לאחרים באימון בריאות- שיטת אימון המשלבת תזונה, אורח חיים בריא ומודעות. השיטה החלה בארצות הברית ובשנים האחרונות היא תופסת תאוצה גם בארץ. האימון מתחלק לשלושה תתמי אימון: אימון לניהול סטרס, כושר וספורט ואימון לניהול התזונה.

מה מבדיל את האימון שלך משיטות אימון אחרות?

"אני מתאים את האימון באופן ספציפי למתאמן ולדרך שהוא עובר. רק מי שחווה ועדיין חווה על בשרו את חשיבות האיזון ואת קו התפר הדק בין גוף ונפש יכול ללוות אנשים בדרך שלהם ולקחת אותם שלב אחד קדימה בדרך להחלמה. עם זאת חשוב להבין שאימון בריאות לא מתיימר לרפא מחלות, אלא לעזור לחולה באמצעות תהליך תודעתי ורגשי לקבל את עצמו ולהבין את המקום שהמחלה תופסת בחייו, במקום לבזבז אנרגיה ולהילחם בה".

אפשר לומר שניצחת את המחלה?

"עדיין לא. הנטייה למחלה עדיין קיימת, אך מרגע שלקחתי בחזרה את האחריות על גופי ומאחר שאני כבר יודע מה לעשות כדי לרפא את עצמי מהרגשת החולי, אני אדם אחר. זה הניצחון הפרטי שלי".