פארק הירקון בת"א - סנטימנטים
בין כתבות לעיתונות מקומית, אימונים מרתקים, בית וילדים, כמעט שהזנחתי, רגשית, דווקא את הדברים הפשוטים. מתפנה ומשתפת אתכם בשיר שלי שנכתב מזמן אך שופץ לאחרונה ומקבל משמעות נוספת דווקא לנוכח האירועים האחרונים בארץ ובעולם:
סנטימנטים
בסבך של מידע, בתהום של פרטים
יש לי נטייה לפתח סנטימנטים לדברים הפשוטים
גם אנשים זוכים לזכרון הרואי שנראה שאיש לא יבין
מתקבלות משמעויות חדשות שאחר אולי לא יבחין
זה רק החיוך המזכיר לי שזהו האיש
אותו מבט או קריצה- שמח, אדיש
אותה אינטונציה – מזכירה נשכחות
אולי זה רק המבטא, או אולי קצת פחות
והיא שלי, היכולת לזהות רגע עובר
להבחין במבט, להצטמרר מסיפור של אחר
משבריר של תמונה שנראית לי מוכרת
אולי כבר הייתי, או אולי רק נזכרת
מזהה טיפה קטנה בגשם שוטף
בוחנת כל תמונה, כל מבע מאנפף
מבחינה ונותנת מקום לקטן, לנסתר, לטפל
ומנסה להגדיל, לגלות, להבהיר כשאפל
ובין מיילים, לינקים, זפזופים, ציוצים,
מזהה חיפושית גם בסבך של קוצים
זה רק אני או כולנו הפכנו שונים?
גם המורכב ביותר ניזון מהרבה חלקיקים קטנטנים
אולי להחליף קנאה בפרגון
רק לדעת לחבק, חיבוק מסיבי והגון
ובין רוחות, גשם, שמים מעוננים
אני עדיין מסמפטת דווקא את הדברים הקטנים
שבוע טוב
כרגיל – מלכה! באמת תהיתי לאן נעלת כאן, כמעט שבועיים אבל מי סופר.
די, תמשיכי…
אין לי כמעט ספק ששורה 17 היא מהמעודכנות…
שיהיה שבוע טוב ומבורך.
🙂 תודה רבה לך וגם לך מאיה.
מבטיחה להמשיך אם אתם מבטיחים שיהיה שבוע טוב… 🙂
בוגרת ומקסימה מודעת ואוהבת פשוט מתוק, חבל שאין לי פסנתר, ויכולת הלחנה, השיר שווה לחן-בהחלט…
תודה יהודית. איזה ביקורת כייפית. בטוחה שאם היית יודעת להלחין, היית עושה את זה מעולה, בדיוק כמו את הבגדים לקטנטנים 🙂