סגנון, לבוש ומסרים – מה הקשר?

היום בבוקר, בדרכי לפגישה במתחם הבורסה בר"ג, עצרה לידי ביואיק לה-קרוס כסופה, דנדשה והאיש המעונב בתוכה, שאל איך מגיעים לרחוב שקר כלשהו. "לא יודעת, אני לא מפה" חייכתי בנחמדות כשבראש כבר התרוצצו לי מיליון מחשבות על הוילה שלו בארסוף ועל פסלי האריות המוזהבים שבטח ניצבים אחר כבוד, בכניסה למשרד המכובד שלו בבנייין המשולש, במגדלי עזריאלי. עם נוף לים, כמובן. סטריאוטיפים, אתם אומרים? יכול להיות. את כל האינפרמציה הזו השלמתי לי בראש רק לפי הרכב והחליפה ומבלי לדעת על האיש ולו פרט אחד נוסף. אולי הוא בכלל נוהג ברכב של אבא של אישתו בדרך לראיון עבודה במשרד סוכני ביטוח או אחר? אולי.

כך, או כך, החלטתי שיש חשיבות רבה לקנקן עצמו ומן הראוי להקדיש גם לו פוסט. לתת לו במה, לתת לו ביטוי ובעיקר, לתת עליו את הדעת.

הלבוש, פנים רבות לו.  הוא מהווה כרטיס ביקור לא פורמלי בכל מקום בו אנו נמצאים ומבלי שנצטרך להוציא מילה.  סגנון הלבוש הוא זה הנותן את הרושם הראשוני וגורם לאנשים להבין מי אנחנו ומאין אנחנו מגיעים עוד לפני שטרחנו להסביר. עצם בחירת הסגנון, הבגד והצבעים אינה מקרית ובנוסף, יש לה השפעה מכרעת על איך אנחנו נתפסים בעיניי הסביבה/ החברה וכמובן, גם על איך אנחנו נתפסים בעיני עצמינו, על מצב רוחנו ועל הבטחון העצמי שלנו.

הביצה והתרנגולת: האם אנחנו בוחרים סגנון לבוש לפי מצב הרוח שלנו באותו הבוקר, או האם מצב הרוח נוצר או משתנה בעקבות הבחירה שלנו, ההרגשה שלנו והתפיסה שלנו את עצמינו בלבוש ובבגד המסויימים?

הלבוש, עם או בלי מותגים, שעון הקרטייה והאייפון, בנוסף לסיגר הקובני שמבצבץ לנו מהכיס, הם לבדם מספקים אינפורמציה, ממתגים ומהווים סמלי סטטוס. הכצעקתה?

יש הרואים בבגדים שאנו לובשים כמייצגים את הגישה שלנו לעולם, לסביבה החברתית ולעצמנו. הם אינם רק ביטוי לטעמנו ולחוש האסתטיקה שלנו. בעזרתם אנחנו מביעים רגשות חיוביים ושליליים, מצביעים על רצוננו למשוך או לדחות, להיות שייך או מנוכר, להתבלט או להסתתר. הבגדים הם הביטוי הברור של מידת הערכתנו את עצמנו.
הלבוש הוא גם מדד להרגשתנו. פסיכולוגים מציינים כי אחד הביטויים החיצוניים הראשונים של אדם השרוי במצב דיכאוני הוא הזנחה בלבושו. בדרך זו הוא מאותת לסביבה שלו על מצבו הנפשי הירוד. שינוי לטובה בהופעה החיצונית, פירושו שינוי כללי בגישה של אדם לעצמו.

טבעי הוא, כמובן, כי נבחר בלבוש שאנו מרגישים בו נוח, לבוש שלא יתנגש עם אישיותנו. אדם סגור מטבעו, שאינו מרגיש בנוח כשהוא במרכז הבמה ומעדיף שלא לבלוט – יירתע מלבוש בולט, צבעוני או צעקני מידי. הוא יעדיף, במודע, בגדים שמרניים בצבעים מאופקים. בגדים אלה ישרתו אותו בכך שלא יגרמו לאחרים לסקור אותו בעיניהם בסקרנות ויאפשרו לו להישאר ב"צל". לגבי אדם זה, יהיה הביגוד המתון משום חגורת ביטחון השומרת על הטריטוריה שלו ועל אנונימיותו.

לעומת זאת, אדם פתוח, המחצין את רגשותיו, יוזם מגעים חברתיים ומחפש את הבמה, יעדיף בגדים אופנתיים, בצבעים בולטים , ויבחר בוודאי באביזרים אופנתיים, כאלה המושכים תשומת לב. הלבוש ישלים היטב את הדיבור הרם, את תנועות הגוף הנמרצות ואת הצורך להרגיש שאכן הוא נמצא במרכז תשומת הלב.

ניתן לראות, כי מרבית האנשים אינם רבגוניים בבחירת בגדיהם. הם נוטים לאמץ לעצמם סגנון לבוש מסוים, זאת, בדרך כלל, מבלי לבדוק אם הוא אכן משרת היטב את המטרות החברתיות והמקצועיות שלהם.

נבדיל בין 5 סגנונות לבוש עיקריים ובמסר אותו ניתן להעביר באמצעותם:

1.          הסגנון הדרמטי: הטיפוס הדרמטי מעוניין להתבלט ובהתאם לכך בוחר את לבושו. הוא בוחר בגדים שהם המילה האחרונה בצו האופנה. פרטי לבושו בולטים במקוריותם ובקיצוניותם. עוד תתבטא הדרמטיות בשילובי צבעים חזקים ובולטים או לחלופין, בהצטמצמות בצבע אחד, לרוב שחור או לבן. טיפוס זה ישלב בלבושו אביזרים וקישוטים המושכים תשומת לב מיידית: כפתורים גדולים, אבזמים, חגורות, מחרוזות, כובעים שונים ומשונים וכו'. גם עיצוב השיער יהיה מקור להתבלטות. תסרוקת בלתי שגרתית או בצבעים בלתי שגרתיים ולגברים, שפמים וזקנים בעיצוב מקורי.

2.          הסגנון הספורטיבי: סגנון זה מאומץ לרוב, על ידי אנשים פעילים, כאלה המקרינים אנרגיה, המעדיפים יחסים בלתי פורמליים עם סביבתם החברתית. המייחד סגנון זה הוא טשטוש ההבדל בלבוש בין שני המינים. הלבוש יהיה פשוט, הנעליים שטוחות וללא עקב והם ימנעו מאביזרים ומקישוטים בולטים. האריגים, על פי רוב, יהיו טבעיים – צמר, כותנה. הצבעים יהיו נעימים לעין ולא דרמטיים. התסרוקת קצרה או כזו שתשתלב עם ה"מראה הטבעי", המקנה לטיפוס הספורטיבי חזות צעירה, רעננה ודינאמית.

3.          הסגנון הרומנטי: אחרי תקופת הבארוק והרוקוקו נעשה הסגנון הרומנטי נחלתן של נשים, כמעט באופן בלעדי. סגנון זה הוא אמצעי להבלטת הנכסים הנשיים. אישה הבוחרת בסגנון לבוש זה מעדיפה את המראה הנשי הבשל. הבגדים יהיו צמודים לגוף, מחשופים נדיבים ונעלים גבוהות עקב. אריגים כגון משי, שיפון, קטיפה וסאטן מתאימים היטב לסגנון. היסוד הבולט בלבוש הוא הקישוטיות. הקו העגול המודגש בבגדים תואם את התסרוקת – תלתלים מסוגננים, שיער אסוף לתסרוקת גבוהה או פן חלק וחושני. האיפור הבולט עוזר להשלים את המראה.

4.         הסגנון הקלאסי: הטיפוס הקלאסי הוא טיפוס שמרני, המעדיף יחסי אנוש פורמליים. הוא תכליתי ויעיל, מקרין סמכותיות ומקצועיות. הוא אינו מעוניין לבלוט ומעדיף לשמור על מעט ריחוק. הלבוש הקלאסי המחויט משרת היטב את מטרותיו אלה. הן גזרת הבגד והן הצבעים, יהיו מתונים ואחידים. טיפוס זה הוא מהאחרונים לאמץ לעצמו קו אופנה חדש וקישוטים או פריטים מיותרים. התסרוקת מאופקת ומטופחת ומשלימה את המראה הקלאסי.

5.         הסגנון הזרוק: סגנון זה מתחלק לשנים: הזרוקים המוקפדים, שנראים מטופחים ונקיים ונראה שגם הבגדים ה"זרוקים" נבחרו בקפידה. המסאז'יסטית התל אביבית שלי, מדירת השנטי בת"א, למשל, לבושה תמיד ברישול מאורגן. השרוול המצוחצח, החולצה הפירחונית בסגנון "לבשתי על עצמי משהו ויצאתי" והשיער המסודר ברישול מופתי, משתלבים נהדר עם ריח הקטורת ומיטת הטיפולים המפנקת. כל אלה ממתגים אותה כהילרית מעולה פר אקסלנס. הקוטב השני הוא, הזרוקים הלא מוקפדים שנראה כאילו הגיעו הבוקר היישר מגואה. הסגנון הלא מוקפד, מאופיין לרוב על ידי רסטות או שיער לא מטופח, ציפורניים ארוכות בסגנון "אני גיטריסט כאילו" ומכנסי שרוול בלויים. לעיתים גם גיטרה ב"תלה כתף" או שרשרת עם מפתח סול על הצוואר משלימים את ההופעה. גם כאן, ע"י מעט מחשבה והתייחסות ניתן לשוות למראה סגנון רוחני, לא חומרי, אולי מעט חולמני ויחד עם זאת אסתטי ונקי.
ה"זרוקים" עם החולצה הקצרה בחורף, הסנדלים עם הגרביים והשיער הפרוע, יכולים להתפס כאנשים לא רציניים ולא מסודרים. פורצי גבולות, או גאונים מבולבלים יוצאי דופן. הכל עניין של הקפדה ותשומת לב וכן הלימה בין הלבוש לעיסוק ולמסר אותו אנו מבקשים להעביר.

לקוד הלבוש, לאביזרים הנלווים ולבגדים, יש היבט תרבותי והשלכות מרחיקות לכת על התנהלות הפגישות שלנו. כך למשל, אם נגיע ללא שעון לפגישה עסקית עם יפני, סביר מאוד שלא נשיג את מבוקשנו בפגישה ועסקים לא יצאו ממנה. היפנים מסיקים שמי שלא עונד שעון, אין לו הערכה לזמן ולכן לא יעשו עימו עסקים.

הלבוש כמסר חיצוני, יותר מכל מסר אחר, מייצג בבהירות את הנורמות והערכים המקובלים בחברה. ולא רק אותן, הוא מציין במבט הגלובאלי, גם את סוג השלטון ובמבט האישי, את אישיותו ואופיו של האדם הנמצא מולנו.

בפן הפרקטי, לבוש שנבחר בקפידה ומתוך מחשבה יסייע למתג את עצמנו כמסודרים ואחראים ובהשלמת אביזרים נלווים תואמים כגון: שעון, תיק, עט נובע, משקפי שמש, או לפטופ עם כיסוי פרוותי, לאוהבי הז'אנר, נוכל לשוות לעצמנו מראה יוקרתי. חשוב שנרגיש בנוח עם סגנון הלבוש ועם המסר אותו אנו מעבירים, על מנת לא ליצור קונפליקט בין החזות והביגוד לרושם המוקרן בשפת הגוף ובשפה המדוברת.

טבעי שכל אדם יחליף בין כמה סגנונות לבוש לפי המיקום, הזמן והארוע. לאימון זומבה, אלך בצורה אחת ולפגישת אימון עסקית, כמובן, אבחר להתלבש אחרת. כך, או כך כדאי לתת על זה את הדעת.

אז אם הבגד הוא המסר,פשוט תמסרו!