כולם אמרו למאיה ללכת להשתטח על קברי צדיקים. שזה מה שיביא לה את האהבה. בדוק. אבל מאיה לא מאלה שמשתטחות, היא מאלה שטסות לאיטליה כדי להדביק לב שנשבר. היא ראתה אותו בפירנצה. ברחבה של המרפסת של רומיאו ויוליה, ליד הפסל של יוליה, איפה שכל התיירים מצטלמים עם היד על הציצי שלה. של יוליה. היא כמובן לא תצטלם בצורה כזאת, היא ... קרא עוד...
באזעקה של שבת בבוקר כבר הייתי מוכנה. קמתי בשש והתקלחתי , סירקתי את השיער ועשיתי פן, שמתי קרם פנים שעושה לי אותן מבריקות אבל באופן כמעט בלתי מורגש. התלבשתי בשמלה פשוטה, לא משהו מנקר עיניים. וחיכיתי. אני מודה שקצת התפללתי: "חמאס תעשו אזעקה, לא משהו רציני מדיי, שניים- שלושה טילים שכיפת ברזל תיירט על ההתחלה…" כולנו נצא לחדר המדרגות ואתה ... קרא עוד...
שנים היא שואלת, לא תמיד הוא עונה. שנים שהיא מפרקת, ימים כלילות הוא מרכיב ובונה. כשהוא מתחיל, היא אותו מסיימת, הוא אוהב את הצליל שבו היא גומרת. הוא צולל בעינייה ועוד מזהה בם את אותה נערה – ברונטית, חומת העיניים – צחורה וברה. הוא מספר לה בדיחות, היא ממנו צוחקת, הוא אוהב את הדרך בה היא מנשקת. הוא מכיר בה ... קרא עוד...
נולדנו באותו יום, באותו מקום, באותה שעה. היא ואני, אני והיא ועוד זוגות-זוגות של אנשים. דואליות אינסופית של תאים ורקמות ומחשבות. בריות. אני הייתי בת יומי והיא, המקבילה שלי, נולדה בת שמונים, בדיוק כמו בראד פיט בסרט "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" ומאז אנחנו יחד, חיות בסימביוזה מושלמת, מפתחות יקומים מקבילים, נוגעות, לא נוגעות. תמיד שם, כתאומות שהופרדו בלידתן. אני ... קרא עוד...
הגשם שיורד בחוץ מזמין שהייה בפנים ואם אפשר, עמוק עמוק מתחת לפוך. בדיוק למען המטרה הזו, גייסנו את מעצבת הפנים שלנו מיכל שלגי-שירה, להוסיף לנו מעט צבע ולסייע להפוך את חדר ההורים לחמים ומזמין. חלקת האלוהים הקטנה שלנו כהורים, הבועה הפרטית והבלתי ניתנת לערעור היא חדר השינה שלנו ולכן חשוב שהוא יהיה מזמין, מרגיע ומפנק. מקום שיאפשר לישון "שנת ישרים" ... קרא עוד...
עצים נעים ברוח החופשית, כמו השיער המתבדר שעושה אותה נשית. – "את כמו אוושת גלים, נעה לאינסוף" – "אתה כמו ריח הקפה של החורף הקרוב" רד כבר גשם, שטוף הכל מקטן ועד גדול מלא את הרחובות, הכבישים והגינות תן מימך לימים, לנהרות בואי שמש, תני בשפע, תני הכל חממי את הצמחים שיוכלו גם הם לגדול כמו שיר ענוג, טפטפי עלינו ... קרא עוד...
קורים של חלום/ אפרת סביר פתאום, כשנדמה שהכל סוגר והשמש נחלשה מנסה לשנות במעט את הגישה ליום חדש יוצרת שברירי מהות מחבקת את פחדיי ובוראת לי משמעות מביטה אל קו האופק, מזהה שם רק צללית הציפורים שבשמיים מזכירות לי חללית כזו הנוסעת בזמן מנותקת מכבלים אין זמן ואין מקום. יש רק רצף ארועים תן להתרפק רק עוד קצת על רגעים ... קרא עוד...
בין אתמול ומחר בין לילה ליום מפרידה ממשות, משתקף לו חלום. בינו לבינה, בין אהבה ושנאה מתפזר ערפל, מתבהרת תמונה. בין כאן, בין כאן לשם כשמסתיימים ההרים ונגלה לו הים כשנדלק לי האור, כשניבט אליי אופק, כשאין לי אוויר, כשנגמר לי הדופק. כשבורחת אפילו ממני, אתה שם ועוטף, כל כך עוטף, אתה כמו ים וכשאין לי כוח להכיל אפילו את ... קרא עוד...
גדושים שקיות עייפות ותיקים. עמוסי חוויות, תמונות, רגעים. מקומות שייצרבו לעד בזכרון, מילים חדשות שיכנסו לג׳רגון. במקום המסויים בו קיץ וחורף מתערבבים שם השמש מאירה גם בערבים. קרניים חמימות מתערטלות עם ירח, הדשא של השכן נראה הרבה יותר ירוק, מחוייך ופורח. הטבע עם עצמו בסינרגיה מושלמת, חופש, סימביוזיה, דומה וזורמת. בלי וואי פאי זמין, סורגים על החלון, ילדים. נטולי חששות, ... קרא עוד...
כשנגמרות המילים ומתחילה מציאות בתפר הדק בין שכרון ללאות כשאנחנו נגמרים, שם אני מתחילה במקום בו חיבוק אמיתי מחליף כל מילה ואם עייפתי, רגליי יחפשו את המקום הבטוח בו, נטולת מסיכות, אוכל רק לנוח יודעת, אלה ידייך שילטפו את ראשי שומעת כל מילה, גם כשאתה חרישי הידיים רק מבקשות לדעת הלב רוצה אותך קרוב, הוא רק רוצה לגעת שתיקה תהומית ... קרא עוד...