"היתה לי המיטה המקושטת ביותר בבית היולדות באותו שבוע, אבל הדבר שהיה חסר לי יותר מכל, היה התינוק שלי…" "תלחצי, את לא לוחצת לי. היא לא יודעת ללחוץ!!! נו, תלחצי, אני אומרת לך ללחוץ ואת מכניסה אותו עוד יותר פנימה. את הורגת את התינוק שלך! נו, תלחצי!!!" ככה נשמעה הלידה של יונתן. אחסוך מכם את התיאורים הגרפיים, איך ישבה עלי ... קרא עוד...
ילד רוכב במהירות על אופניו החדשים, ילדה בקוקיות משחקת קלאס ושרה שיר, פעוט מתולתל צועד את צעדיו הראשונים, צוחק צחוק מתגלגל ואוחז בבלון כחול. האויר נהיה דליל, הנשימות הופכות כבדות. ילדים שרועים על הארץ. קוקיות, תלתלים, אופניים. בלון כחול מתעופף מעלה- מעלה ונוגע בשמים. ילד הוא ילד הוא ילד בכל השפות. בכי של אמא חוצה אוקיינוסים ויבשות ומסעיר את רוחות ... קרא עוד...
אנחנו חיים בקצב חיים מסחרר. בין אם אנחנו מודעים לזה ובין אם לא. קצב הארועים, האינטראקציות הרבות: בבית, בעבודה, במשפחה, עם החברים, בכביש, בסופר. הדרישות, הציפיות, ההצלחות, האכזבות, הכשלונות, התלונות, הרצונות, המאווים ועוד אינסוף דברים, מעמידים בפנינו עומס וקשיים בלתי נמנעים. אנו נעים ממצב אחד לאחר ללא הרף, פועלים מתוך מצב של "אוטומט" ולא עוצרים לרגע להבין מה קורה איתנו. ... קרא עוד...
יום שבת בבוקר, אני נמצא באוטו עם גאיה, בתי בת השנתים וחצי. יום יפה. השמש מאחורי, השמיים בהירים ומוזיקה נעימה מתנגנת ברדיו. אני פונה שמאלה בצומת הכפר הירוק, הרמזור הבא מתחלף לירוק, אני מסתכל לצדדים, אין אף רכב ואני עובר את הצומת. שניה לאחר שעברתי את הצומת מגיע רכב במהירות שיא ונכנס בנו מהצד. מרסק את הדלת ומנפץ את החלון ... קרא עוד...
החופש הארוך הארוך הזה עומד להסתיים. לרובנו יהיה הדבר מלווה באנחת רווחה גדולה על חודשיים מהנים ומייגעים לפרקים, של חוויות לצד ג'ינגול מסיבי בין בית ועבודה. מעטים ובינהם מורות, גננות ואנשי חינוך אולי יתעצבו מעט אבל זהו, סוף החופש כבר כאן ואל דאגה, החופש הבא נמצא ממש מעבר לפינה. בדיוק כאן, על קו התפר שבין געגוע להתרגשות של סוף שהוא ... קרא עוד...
"אוף איתך, את לא מבינה כלום" נשמעה צווחה מהחדר הסמוך ולאחריה טריקת דלת שזעזעה את הבית כולו. "אני חווה לפחות 4-5 אפיזודות כאלה ביום" שיתפה אם למתבגרת שמנסה באמת ובתמים להבין מה עשתה לא נכון במרוצת השנים. אם אחרת מנסה להבין איך הפכה בתה בת ה-13 מחברה הממתיקה עימה סודות לנערה עצבנית וחושפת כי אינה מצליחה להגיע אליה, או לדבר ... קרא עוד...
מכתב מיומנה של אמא לילד שהתחיל ללכת זה עתה: "הצעד הזה, לפני שסוליית הנעליים נשחקת במגע עם האספלט החם, בטרם יצעדו הרגליים הקטנטנות מאות מליוני צעדים כחלק משגרת היום- יום, מדהים איך בדבר כה ראשוני יש גם סוף" רגל קטנטנה ועירומה, אצבעות שמנמנות נצמדות אל סרגל. נעלי צעד ראשון. שלשום קנינו לך את זוג הנעלים הראשון. ישבת על סבא, חושש ... קרא עוד...
כשיונתן, בן שנה וארבעה חודשים, ניגש בזהירות להלל בן החודשיים, מושיט יד קטנטנה ושמנמנה ומניח אותה עליו, מניח ראש קטן על ראשו הקטנטן של הלל באופן הכי עדין שהוא מכיר ועוצם עיניים, אני יודעת שהם יהיו החברים הכי טובים. אני יודעת שהם לעולם לא יהיו לבד בעולם, תמיד יהיו שם זה בשביל זה. אם היו שואלים אותי לפני עשר שנים, ... קרא עוד...
היה לי נעים השבוע להיות נוכחת בהפעלה נטולת קישוטים ותפאורה ולראות את הילדים מוחאים ומגלגלים ידיים, שרים ושמחים וחשבתי לעצמי שחבל שאי אפשר, אפילו לכמה דקות, במקום להצביע לתכניות ריאליטי ולבדוק מה התחדש בעולם הוירטואלי, פשוט לחזור לחיות במציאות. לחזור לרחוב ההוא, לוי אשכול 22 ב', שם הכל היה כל כך פשוט. כשהייתי ילדה, הכל היה פשוט. גרנו בדירה קטנה ... קרא עוד...
הוא בשלו, אני בשלי. אנחנו רק מספר בכריזה. זה נראה לי הזוי שתינוק נוצר ממקום כל כך קר ומנוכר. מדקירות ותרופות ובדיקות וריבים וקשיים וכעסים. הכל מלבד רגע אינטימי של אהבה בחושך. נוסעים ברכב, אף אחד לא פוצה פה. כל אחד מאיתנו נמצא בעולמו הפרטי, נובר בעצמו ומחפש תשובות. הדרך לטיפולי הפוריות. הכל מקבל לפתע משמעות אחרת, הכל לפתע נהיה ... קרא עוד...