ההתאהבות במהלך השירות הצבאי תפסה את ליטל ומאירה במפתיע, בלי אותות ובלי אזהרה – "אהבה בלתי אפשרית" הן חשבו לעצמן כשהחביאו מפני העולם את סוד אהבתן. "ההסתרה מהחברים הכי טובים ומהמשפחות, דווקא היתה החלק הקל" הן מתוודות "הכאב הגדול באמת היה הבריחה מעצמינו. במשך ארבע שנים פשוט חיינו לצד החיים". היום, נשואות באושר, כשהן חובקות ילד משותף ורגע לפני הולדת ... קרא עוד...
יום שבת בערב, קצת לפני פורים של כיתה י"ב. שניים וחצי כוכבים בשמיים, דקות בודדות לפני שיוצאת השבת. אני מחופשת למחצה, בכל זאת מסיבת פורים: ג'ינס, חולצה מכופתרת, מקטורן וכובע של קאוגירל. מחזיקה ביד שקית עם בקבוקי קולה שקניתי לכבוד מסיבת הכיתה שצפויה היתה להתקיים עוד באותו הערב. בדרך למסיבה, תכננתי לקפוץ לבקר חברה שגרה בקרבת מקום. שמחה וטובת ... קרא עוד...
ובכן, מסתבר שיש הרבה יותר דברים שאנחנו עלולים להצטער עליהם ממרום גיל 80 ממה שהעלתי על דעתי, תודה לכל מי שלקח חלק והוסיף סעיפים נוספים לרשימה, על אלה מהפוסט הקודם: נתחרט שהגבלנו את עצמינו באמצעות חוקים מגדריים. תקף לגבי גברים שנמנעו מלימודי בישול, ריקוד או לימודי אופנה וסטיילינג, רק כי "זה עניין נשי", או נשים שויתרו על משרת חייהן בנגריה. ... קרא עוד...
"משחר ילדותנו אומרים לנו שהאדם הוא מונוגומי מטבעו ומכוונים אותנו כל הדרך לזוגיות מונוגמית ולנישואים כשבפועל מחקרים מראים שהמונוגמיות שלנו היא כמו של השימפנזות בערך, כלומר, לא מונוגמים בכלל!". פרויד לעומת זאת טען שבזוגיות, כמו בתחומי חיים אחרים, אנחנו נעים כל הזמן על הציר שבין חוסר יציבות לשעמום ושיגרה. יצאתי לבדוק האם מערכות יחסים של עשרות שנים הם מיתוס נוסטלגי ... קרא עוד...
נולדנו באותו יום, באותו מקום, באותה שעה. היא ואני, אני והיא ועוד זוגות-זוגות של אנשים. דואליות אינסופית של תאים ורקמות ומחשבות. בריות. אני הייתי בת יומי והיא, המקבילה שלי, נולדה בת שמונים, בדיוק כמו בראד פיט בסרט "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" ומאז אנחנו יחד, חיות בסימביוזה מושלמת, מפתחות יקומים מקבילים, נוגעות, לא נוגעות. תמיד שם, כתאומות שהופרדו בלידתן. אני ... קרא עוד...
סוף השנה האזרחית ובכלל סופים והתחלות חדשות הם הזדמנויות למחשבות ולחשבון נפש, תוסיפו לזה יומולדת שמונים וקצת (אבל מי סופר?!) לסבתא שלי לפני פחות מחודש והרי לכם הררים של הגיגים שהובילו אותי לכתוב את הפוסט הבא: 20 הדברים עליהם נתחרט ממרום גיל 80 ואלה הם: שלא טיילנו בכל רגע פנוי. כשרוצים לטייל בגיל מבוגר יותר, זה לרוב דורש יותר תכנון, ... קרא עוד...
רבות הפעמים בהן אני עוצרת שנייה לפני שאני זורקת משפט לאחד מילדיי או לוקחת אוויר אחרי נאום-הטפה למי מהם ותוהה ביני וביני "האם זאת האמא שחשבתי שאהיה?" כילדה, היה לי לגמרי ברור אלו דברים ארצה להנחיל לילדיי ומנגד, היו משפטים הוריים כמו "תלבשי סוודר כי קר לי", "אם לא תאכלי לא תקבלי קינוח" ורבים אחרים שפשוט הבטחתי לעצמי שלא אומר ... קרא עוד...
הריון ולידה הם ללא ספק שניים מהנושאים החמים שלעולם יהיו רלוונטים עבורנו או עבור מישהי קרובה. מרגע שצצה לך הבטן ועד שהתינוק הקטן שלך ילך לצבא תמיד יהיו סביבך רחשים, ייעוצים, המלצות או הארות. באלף או בעין. כדולה (תומכת לידה) ומדריכת הכנה ללידה כבר יותר מתשע שנים, שמתי לב לכך שעם כל אוטוסטרדת המידע ברשת, בקורסים ובסדנאות שונות ובכל מפגש ... קרא עוד...
התעוררתי לציוצי ציפורים בבוקר קריר של ינואר. אני לא זוכרת לומר בוודאות אם יום שבת היום או ראשון. נדמה כי ישנתי שנים. קטעי מחשבות לא ברורות מתערבבים האחד בשני. בתמונה אחת התינוקת שלי מנמנמת עליי בתוך מנשא באמצע טיול בהרי ירושלים. Ages ago. באחרת, אני מלווה את איילי, האמצעי שלי, לבקו"מ. טיולים. אנשים. אהבות. קטעי שיחות לא ברורות. זכרון אחר ... קרא עוד...
אני לא מתיימרת לכתוב פוסט דביק על אמהות, לא הפעם. גם לא על הציפיה, על התחושות, החוויות והמשמעות. לא על היחסים שלי עם האמא הפרטית שלי שהשתנו פלאים וקיבלו תפנית דרמטית, פנים נוספות ורבדים חדשים אחרי שנולדו ילדיי שלי. בנוסף לכל הלאווים, גם לא תשמעו אותי אומרת משפט כמו "תמיד חלמתי להיות אמא" פשוט כי אני כבר לא זוכרת על ... קרא עוד...