ביום שישי שעבר הרמתי את כפפת ה"הורה המעשיר" בכיתות של ילדיי הגדולים (גילאי 11-12). הפעם החלטתי לתת יותר מקום ל"עניי עירי" ובמקרה הזה נתתי קדימות לילדיי על פני "ריצת בוקר יום שישי" שלי שנדחתה להזדמנות אחרת. ניסיתי להעלות לסדר היום הכיתתי נושא שפחות נותנים עליו דגש בבתי הספר ולדעתי הוא חשוב פי כמה מלימודי חשבון, אנגלית וגיאוגרפיה: חשיבה חיובית, מחשבה ... קרא עוד...
בתור מי שקוראת, כותבת ובעיקר מוחקת לא מעט כדי לכתוב שוב על מנת שיהיה מה למחוק, אני יודעת שמילים הן כוח, הן מהות, הן בוראות ויוצרות הוויה קיומית, מתארות מציאות, ממליכות מלכים ומנפצות חלומות. הן סוד החיים. מעריכה את התוצרת של אמנים טובים המחזיקים בצד השני של העט, נותנים דרור למילים. היום אני יודעת היטב לעמוד על טיבן להסביר, לספר, ... קרא עוד...
"איזה כיף לך שיש לך ילדים גדולים", אמרה לי חברה שיש לה שלושה בייביז קטנטנים, לפני מספר ימים. "את לא צריכה לנקות כי יש לך עוזרת. לאבק, קנית איי רובוט. כלים? יש מדיח. לבשל, בעלך מבשל ואת הזבל הילדים מורידים. אז, מה את עושה עם כל הזמן הפנוי שיש לך?" "האמת? לא הרבה" עניתי. כל יום אני קמה בבוקר, קצת ... קרא עוד...
הודו נמצאת ממש כאן, במרחק נגיעה! מוכנים? במסגרת החופש הגדול ושלל ההמצאות, הפעילויות, הגירויים והרעיונות, הפעם רעיון ממוקד, חינוכי וטעים במיוחד – "יום הודו". יום בו מתמזגים כל חמשת החושים שלנו לכדי חוויה אחרת, חוצה גבולות. ספונטנים? אוהבים קארי או לכל הפחות מוכנים לדגום ולנסות טעמים חדשים? עכשיו תלחצו פליי ואתם שם, בתוכנית האומנותית: סרט ומסעדה, תשארו איתי. הודו בשבילי ... קרא עוד...
בעקבות גל המכתבים העצמיים ששוטף את המדיה הכתובה ובעקבות הגל של אלון (אלון גל) והקואוצ'ינג, שכידוע לא פסח גם עליי והביא איתו כמה חברים טובים לדרך וערימות של תרגילים מעולים לחיים, החלטתי לתת לעצמי מתנה לגיל 38. כן, כן, מתנה לעצמי. אמנם, אני לא חסידת המתנות, אוהבת לתת, פחות טובה בלקבל. למה? כי זה מביך ומחייב ולרוב גם מאולץ וסתמי ... קרא עוד...
לפני שבועיים ירד לי אסימון, הבנתי שזהו, אי אפשר יותר לדחות את הקץ או לחכות עד שנעבור לבית עם גינה, עד שהילדים יגדלו קצת יותר ויוכלו לסייע, עד שנזכה בטוטו או עד שיצמחו לי שערות בכף היד. אחרי שצ'יקי, כלב הבוקסר שלנו הומת לפני כמה שנים, לקח לנו זמן להתאושש. הילדים התחננו לכלב ואנחנו נותרנו בסירובנו עם תירוץ די עלוב ... קרא עוד...
לפני יומיים, בדרכנו לחגיגות יום ההולדת של אימי (מזל טוב אמא!) חירבנה עליי ציפור. מצטערת, אין דרך יפה יותר להגיד את זה. מיד הגיעו תגובות "מזל טוב, זה מביא מזל טוב". איזה מזל ואיזה טוב חשבתי, מזל טוב למי שהיה לידי כי זה נפל עליי ולא עליו. טריגר קטן אחד גרם לי להתחיל לבדוק את עניין המזל המשובח הזה ובכלל ... קרא עוד...
הילדים כבר בני 9-10 ומעלה? מרגישים שכל סרטי הילדים של הטובים והרעים, הפיות, האבירים, כבר קטנים עליהם? מתחשק לכם זמן איכות משפחתי וסרטים עם ערך מוסף, כאלה שנשארים הרבה אחרי שהסרט נגמר? בואו לחזור כמה שנים טובות אחורה, לגיל שלהם, ולהנות מהקלאסיקות שראינו כבר עשרות פעמים. ריכזנו רשימה של 25 סרטי ילדים ונוער, מהטובים בכל הזמנים (בטוח שכחנו לא מעט), ... קרא עוד...
לפני מספר שבועות נפגשתי עם יעל. או בשם ה"במה" שלה יעלי. לא, לא ההיא, מישהי אחרת. שמודעת, שלא מודעת ובעיקר שמשתפת הרבה, בכל תחום וכל הזמן. כזאת שמציפה בפרטים, סוחפת. נפגשנו בבית קפה קטן ושכונתי. רצינו מקום שקט, לא גרנדיוזי, שנוכל לדבר. יעלי אוהבת "ספייס" וגם אוהבת לדבר. היא מדברת בקצב מסחרר של 80 מילים לדקה, יותר מהר מקלדנית בבית ... קרא עוד...
"הדף הלבן הכי גדול בעולם" היה הספר השלישי שכתבתי באוק' 2010, כאמא לשני קטנטנים: שחף היתה אז בת 6 וקצת ואיילי בן 5. כל לילה מחדש הייתי יושבת לידם ומנסה להרדים ולהרגיע ואז, בפעם המי יודע כמה שמצאתי את עצמי אומרת "אבל אתם יודעים שאין באמת מפלצות" ואחרי שהקראתי "רק עוד ספר אחד" וסיפרתי בדיחות. התגנבתי לסלון ופתחתי את הלפטופ ... קרא עוד...