בתור מי שקוראת, כותבת ובעיקר מוחקת לא מעט כדי לכתוב שוב על מנת שיהיה מה למחוק, אני יודעת שמילים הן כוח, הן מהות, הן בוראות ויוצרות הוויה קיומית, מתארות מציאות, ממליכות מלכים ומנפצות חלומות. הן סוד החיים. מעריכה את התוצרת של אמנים טובים המחזיקים בצד השני של העט, נותנים דרור למילים. היום אני יודעת היטב לעמוד על טיבן להסביר, לספר, ... קרא עוד...
הודו נמצאת ממש כאן, במרחק נגיעה! מוכנים? במסגרת החופש הגדול ושלל ההמצאות, הפעילויות, הגירויים והרעיונות, הפעם רעיון ממוקד, חינוכי וטעים במיוחד – "יום הודו". יום בו מתמזגים כל חמשת החושים שלנו לכדי חוויה אחרת, חוצה גבולות. ספונטנים? אוהבים קארי או לכל הפחות מוכנים לדגום ולנסות טעמים חדשים? עכשיו תלחצו פליי ואתם שם, בתוכנית האומנותית: סרט ומסעדה, תשארו איתי. הודו בשבילי ... קרא עוד...
השנה לא השתתפתי במרתון ת"א. עשיתי את חצי המרתון שלי בעמק המעניינות לפני כמעט 3 חודשים וביום שישי האחרון, פירגנתי לבן זוגי היקר לקום קצת לפני השמש ולנסוע לכבוש יעד נוסף בקריירת הריצה שלו בזמן שאני חיפיתי בעורף, בכל נושא הילדים ושליחתם לבתי הספר ולגן. שמעתי מאנשים לחשושים לגבי המרתון עוד הרבה לפניו: "איך שמזג האוויר שומע שיש מרתון ת"א ... קרא עוד...
מה הייתם נותנים או מה לא הייתם נותנים כדי לחזור ולו לרגע לגיל 20? האמת שאני באופן אישי לא הייתי משתוקקת לחזור לגיל הזה, הוא היה טוב ויפה בשעתו אך לא פחות מזה היה מאתגר, ממרכז ומלא בדילמות קיומיות: טיול אחרי צבא, לאן? מה ללמוד? מה עם תואר שני? עם מי ומתי להקים משפחה? איפה לגור? מאז ועד היום עשיתי ... קרא עוד...
מי לא היה רוצה להיות יפה, צעיר, חטוב ובריא? כמה מאיתנו באמת עושים משהו עם הרצון הזה? לפי נתונים שפרסם משרד התרבות והספורט בשנת 2013, כ – 32 אחוזים מהישראלים עוסקים בפעילות ספורטיבית ואני שואלת אם זה כל כך בריא וממלא וחשוב, למה לא מאה?! לא, בבקשה לא ה"אין לי זמן" הזה שוב וגם לא "אין אף ספורט שאני נהנית ... קרא עוד...
הם חיים בקירבנו, עובדים עבורנו, עוברים לידינו רכובים על אופניים או ברגל כמעט בכל יום ובכל זאת, הם כמעט אינם נראים. צין ג'ונג, ג'ואו בינג וסאנג צינג פנג הם שלושה סינים שהגיעו לארץ כדי לעבוד בבניין על מנת שיוכלו לשלוח כסף למשפחה שהשאירו מאחור בכפרים הנידחים, בסין הרחוקה. בשם הפחות סקסי מכנים אותם "עובדי בניין" או "עובדים זרים". והם מצידם? ... קרא עוד...
אני לא סופר וגם לא בלוגר. אין לי יומרה כזאת. אני בסך הכל צלם. לא, אין לי מצלמה, יש לי מחברת ועט. העדשה שלי היא המקלדת. יודע לצלם רגעים, לארוז תחושות, להנציח מצבים. אז אני מעלה תמונה שצילמתי, רגע בודד ארוז בנייר צלופן: *** כשנכנסתי הביתה, עשיתי לעצמי כזה ג'וינט שמן, שגם התת מודע שלי יתמסטל. זאת לפחות הייתה הכוונה. ... קרא עוד...
די מזמן האמת השתתפתי בכנס של עולם התעשייה בו נכחו אנשי תוכן, קריאייטיב ואנשים מעולם הפרסום. זיהיתי שם כמה אנשים וירטואליים מעולם הפייסבוק שלי ופעם נוספת טפחה על פניי ההכרה הזו שקיימת אפרת סביר שהיא דמות אינטרנטית, וירטואלית לגמרי ולמרות הדמיון החיצוני המופתי בינינו, היא שונה ממני מרחק שנות אור. היא ספורטאית משקיענית ואני? נו טוב, עושה ספורט אבל מעגלת ... קרא עוד...
"אני לא חושבת שאוכל להגיע היום" היא כתבה והוא, שאף פעם לא נשאר חייב, סמס לה בתגובה "אני לא אעמוד בזה, לא מקבל לא כתשובה, את חייבת". קיתונות של מילים, הררי זיפזופים, צפצופים מרטיטים. היא לו והוא לה ושניהם בלה לה לנד הפרטי שלהם, בטוחים שהקשת שאך נראתה בשמיים כאילו הומצאה בשבילם, אות ומופת לברית אהבתם הניצחית, זו שהחלה אך ... קרא עוד...
כל משפחה היא משפחה מיוחדת ואינה דומה לאחרת וכל ילד הוא עולם ומלואו הממלא באור את ביתו ומשפחתו. יש הממתינים לילד תשעה חודשים תמימים ויש הממתינים שנים רבות כדי לאמץ ילד ולממש את זכותם הבסיסית – להיות הורים. על הדילמות, הלבטים וההתמודדות, איך לספר ומתי ומהו מחיר האושר. ילדים שבאו מהלב אחרי שנים של נסיונות וציפייה דרוכה או במילים אחרות: ... קרא עוד...