בתור מי שקוראת, כותבת ובעיקר מוחקת לא מעט כדי לכתוב שוב על מנת שיהיה מה למחוק, אני יודעת שמילים הן כוח, הן מהות, הן בוראות ויוצרות הוויה קיומית, מתארות מציאות, ממליכות מלכים ומנפצות חלומות. הן סוד החיים. מעריכה את התוצרת של אמנים טובים המחזיקים בצד השני של העט, נותנים דרור למילים. היום אני יודעת היטב לעמוד על טיבן להסביר, לספר, ... קרא עוד...
שנים היא שואלת, לא תמיד הוא עונה. שנים שהיא מפרקת, ימים כלילות הוא מרכיב ובונה. כשהוא מתחיל, היא אותו מסיימת, הוא אוהב את הצליל שבו היא גומרת. הוא צולל בעינייה ועוד מזהה בם את אותה נערה – ברונטית, חומת העיניים – צחורה וברה. הוא מספר לה בדיחות, היא ממנו צוחקת, הוא אוהב את הדרך בה היא מנשקת. הוא מכיר בה ... קרא עוד...
כשהיה דני מרשנסקי בן שנה וחצי הוא לא יצר קשר עין, לא הושיט ידיים ולא ביצע כל מחווה תקשורתית אחרת. כשקיבלו הוריו את האבחה החד משמעית כי דני אוטיסט, אימו נחמה, עזבה את עבודתה ונשארה עימו בבית על מנת לגדלו צמוד אליה ואילו אביו, שלומי, פיתח עבורו תוכנות לימוד מיוחדות בעזרתן תקשר דני עם הסביבה ואף החל לקרוא. היום, בגיל ... קרא עוד...
התעוררתי לציוצי ציפורים בבוקר קריר של ינואר. אני לא זוכרת לומר בוודאות אם יום שבת היום או ראשון. נדמה כי ישנתי שנים. קטעי מחשבות לא ברורות מתערבבים האחד בשני. בתמונה אחת התינוקת שלי מנמנמת עליי בתוך מנשא באמצע טיול בהרי ירושלים. Ages ago. באחרת, אני מלווה את איילי, האמצעי שלי, לבקו"מ. טיולים. אנשים. אהבות. קטעי שיחות לא ברורות. זכרון אחר ... קרא עוד...
אלה אחת הפעמים הבודדות שאני מרשה לעצמי להשתמש במילה "טבעונית". פשוט כי היא מגדרית מדי, ממתגת, תוחמת, משייכת, סטריאוטיפית קצת מעבר למה שאני מוכנה לקחת על עצמי. או אולי כי היא פשוט מחייבת ואני לא מאוהביי המחוייבות, בטח אם היא לא מחוייבת המציאות 🙂 בשנה האחרונה, מאז הכתבה על טבעונות שכתבתי במעריב ("זמן השרון") ובזכותה הפכתי להיות צמחונית, אפילו די ... קרא עוד...
גל ילודה ענקי שוטף את סביבתי הקרובה בתקופה האחרונה. שלא לומר צונאמי. זאת סיבה מעולה עבורי וטריגר חסר תקדים להחזיר את חובי לחברה ולפרוץ את מעגל השתיקה באשר לתקופת ההסתגלות הפוסט לידתית. אפשר להיות יותר אותנטיים ולקרוא לפוסט הזה גם "פוסט טראומה", כזה שלא מדברים בשבחו. מי שמכיר אותי היטב יודע שאני לא נשארת חייבת – ואלה הדברים שבטח היו ... קרא עוד...
בתקופה האחרונה פתאום זה הכה בי, אני יכולה להיות גם וגם, לא חייבת להיות או או. יכולה להיות גם אמאל'ה שלושה במשרה מלאה פלוס וגם לעבוד. גם לאמן וגם לכתוב. גם להיות קצת מרוחקת וגם לשפוך את הקרביים. זה פותח מקום לחיות נכון יותר את הכאן ועכשיו ובעיקר להתחבר לעצמי בצורה הכי נקייה ואוטנטית ולתת ביטוי לקטבים שונים אצלי שמחפשים ... קרא עוד...