"היתה לי המיטה המקושטת ביותר בבית היולדות באותו שבוע, אבל הדבר שהיה חסר לי יותר מכל, היה התינוק שלי…" "תלחצי, את לא לוחצת לי. היא לא יודעת ללחוץ!!! נו, תלחצי, אני אומרת לך ללחוץ ואת מכניסה אותו עוד יותר פנימה. את הורגת את התינוק שלך! נו, תלחצי!!!" ככה נשמעה הלידה של יונתן. אחסוך מכם את התיאורים הגרפיים, איך ישבה עלי ... קרא עוד...
Author Archives: קרן צביק-הרזס
אימפריות נופלות לאט/ קרן צביק-הרזס
ילד רוכב במהירות על אופניו החדשים, ילדה בקוקיות משחקת קלאס ושרה שיר, פעוט מתולתל צועד את צעדיו הראשונים, צוחק צחוק מתגלגל ואוחז בבלון כחול. האויר נהיה דליל, הנשימות הופכות כבדות. ילדים שרועים על הארץ. קוקיות, תלתלים, אופניים. בלון כחול מתעופף מעלה- מעלה ונוגע בשמים. ילד הוא ילד הוא ילד בכל השפות. בכי של אמא חוצה אוקיינוסים ויבשות ומסעיר את רוחות ... קרא עוד...
לך בדרכים טובות/ קרן צביק-הרזס
מכתב מיומנה של אמא לילד שהתחיל ללכת זה עתה: "הצעד הזה, לפני שסוליית הנעליים נשחקת במגע עם האספלט החם, בטרם יצעדו הרגליים הקטנטנות מאות מליוני צעדים כחלק משגרת היום- יום, מדהים איך בדבר כה ראשוני יש גם סוף" רגל קטנטנה ועירומה, אצבעות שמנמנות נצמדות אל סרגל. נעלי צעד ראשון. שלשום קנינו לך את זוג הנעלים הראשון. ישבת על סבא, חושש ... קרא עוד...
חמות על החמות/ קרן צביק-הרזס
לרגל יום האהבה המתרגש עלינו לטובה, יצא לי להרהר דווקא בנושא החמיות ומדוע הן דמות שאנחנו אוהבות לשנוא. בכל אגדה ישנה מכשפה רעה אחת, בעלת פלולה שעירה, שיער מוכסף וסתור, לעיתים גיבנת ומקל הליכה, לבושה ברישול, רוקחת תבשיל מורעל, מדברת לדמות שבראי וצוחקת צחוק מתגלגל למראֶה הנסיכה היפיפיה נכשלת כשלון חרוץ. בכל אגדה חייבת להיות הדמות שאנחנו אוהבים לשנוא, זאת ... קרא עוד...
הפרש גילאים אידיאלי בין הילדים – מהו האופטימום?!/ קרן צביק-הרזס
כשיונתן, בן שנה וארבעה חודשים, ניגש בזהירות להלל בן החודשיים, מושיט יד קטנטנה ושמנמנה ומניח אותה עליו, מניח ראש קטן על ראשו הקטנטן של הלל באופן הכי עדין שהוא מכיר ועוצם עיניים, אני יודעת שהם יהיו החברים הכי טובים. אני יודעת שהם לעולם לא יהיו לבד בעולם, תמיד יהיו שם זה בשביל זה. אם היו שואלים אותי לפני עשר שנים, ... קרא עוד...
אנלוגית בעולם דיגיטלי/ קרן צביק-הרזס
היה לי נעים השבוע להיות נוכחת בהפעלה נטולת קישוטים ותפאורה ולראות את הילדים מוחאים ומגלגלים ידיים, שרים ושמחים וחשבתי לעצמי שחבל שאי אפשר, אפילו לכמה דקות, במקום להצביע לתכניות ריאליטי ולבדוק מה התחדש בעולם הוירטואלי, פשוט לחזור לחיות במציאות. לחזור לרחוב ההוא, לוי אשכול 22 ב', שם הכל היה כל כך פשוט. כשהייתי ילדה, הכל היה פשוט. גרנו בדירה קטנה ... קרא עוד...
אהבה בצלוחית/ פוסט אורחת של קרן צביק-הרזס
הוא בשלו, אני בשלי. אנחנו רק מספר בכריזה. זה נראה לי הזוי שתינוק נוצר ממקום כל כך קר ומנוכר. מדקירות ותרופות ובדיקות וריבים וקשיים וכעסים. הכל מלבד רגע אינטימי של אהבה בחושך. נוסעים ברכב, אף אחד לא פוצה פה. כל אחד מאיתנו נמצא בעולמו הפרטי, נובר בעצמו ומחפש תשובות. הדרך לטיפולי הפוריות. הכל מקבל לפתע משמעות אחרת, הכל לפתע נהיה ... קרא עוד...
"זה כנראה גזים!!!"/ פוסט אורחת של קרן צביק-הרזס
"הנה הצטרף תינוק חדש ומתוק למשפחה… ואת? מסוממת, מעורפלת ובעיקר מרגישה כאילו זה עתה נדרסת על ידי טנק מרכבה ממש רגע לפני שנדחקת למסחטת מיצים ענקית. הכל נראה מהמם ואז כשאת מתחילה לאט לאט להתאושש, את מגלה שהגרוע מכל עוד לפניך" הנה הצטרף תינוק חדש ומתוק למשפחה. בבית החולים זה נראה נורא פשוט. ישן, אוכל ובעיקר מפזר מתיקות לכל עבר. ... קרא עוד...